עדויות חדשות מצביעות על גורמי סיכון להתפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך (J Clin Endocrinol Metab)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולים מספר גורמי סיכון חדשים להתפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית לאחר ניתוח להחלפת מפרק הירך, כולל מוצא אפריקאי-אמריקאי, אוסטיאופורוזיס ורמות אסטרוגן נמוכות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אוסיפיקציה הטרוטופית הינה תהליך בה עצם נוצרת באופן חריג ברקמות רכות. גורמי סיכון ידועים להתפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית כוללים מין זכר, נזק לחוט השדרה, טראומה וניתוח. כעת הם בחנו גורמי סיכון נוספים להתפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך.

החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות ממוחשבות של 4,070 חולים שעברו ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך בין ספטמבר 2010 ועד אוקטובר 2019 באוניברסיטת קליפורניה. הם אספו נתונים דמוגרפיים, אנתרופומטריים וטיפולים תרופתיים לזיהוי גורמים הקשורים עם התפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית.

מדגם המחקר כלל 2,541 חולים שעברו ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך (46% גברים, גיל ממוצע של 62.13 שנים).

שיעורי היארעות אוסיפיקציה הטרוטופית לאחר-ניתוח עמדו על 3% (80 חולים). חלק גדול מהחולים שפיתחו אוסיפיקציה הטרוטופית סבלו ברקע מאוסטיאופורוזיס (P<0.001), חסר ויטמין D (p<0.001), מחלת חוט שדרה (p<0.001), סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 (p<0.001), אל-וסת (p=0.037), הפרעות בבלוטת יותרת התריס (p=0.011) והיסטוריה של שבר פתולוגי (p=0.005).

גורמים מנבאים משמעותיים של אוסיפיקציה הטרוטופית כללו מוצא אפריקאי-אמריקאי (יחס סיכויים של 2.97, p=0,05), אבחנה קודמת של אוסטיאופורוזיס (יחס סיכויים של 2.72, p=0.001), מחלת חוט שדרה (יחס סיכויים של 2.04, p=0.036) ורמות אסטרוגן נמוכות (יחס סיכויים של 1.99, p=0.025).

בכלל הקבוצה, 75.64% מהחלים קיבלו סביב הניתוח טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, אשר עמדו בקורלציה שלילית עם התפתחות אוסיפיקציה הטרוטופית (יחס סיכויים של 0.39, p=0.001).

ממצאים אלו מסייעים בהבנת האוכלוסיות בסיכון מוגבר לאוסיפיקציה הטרוטופית ולזהות את אלו בהן תתכן תועלת לטיפול מונע, דוגמת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים סביב התערבות ניתוחית.

J Clin Endocrinol Metab. April 22, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר