פורסם דו”ח הוועדה לבחינת הנוירולוגיה בישראל הכולל המלצות להגדלת מס’ הנוירולוגים, תקני מתמחים וואחיות וכ”א ביחידות שבץ מוחי, ועוד

פרופ נתן בורנשטיין

מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, קיבל לידיו את דו”ח הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בישראל. 

במאי 2021 הודיע מנכ”ל משרד הבריאות הקודם, פרופ’ חזי לוי, על הקמת ועדה ממלכתית לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, בראשות פרופ’ פרופ’ נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי-צדק ויו”ר החברה הישראלית לשבץ מוחי.
כמרכזת הועדה התמנתה ד”ר ענבל צוקר, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות
. בוועדה השתתפו נציגי משרד הבריאות ונוירולוגים בכירים.

לצד חברי הועדה היו לא מעט אנשי מקצוע נוספים שייעצו בתחומים שונים מיחידות מקצועיות שונות במשרד הבריאות, סיעוד, מקצועות הבריאות, עמותות החולים  ועוד

בין ההמלצות העיקריות בדו”ח:

א.      הגדלת מספר הנוירולוגים התחומיים בישראל ע”י הקמת קרן מלגות להשתלמויות עמיתים (fellowship)לכלל תחומי הנוירולוגיה.

ב.       תוספת הכשרה של כ- 300 רופאים נוירולוגים חסרים בישראל, על בסיס גודל האוכלוסיה

ג.        הגדלת תקני מתמחים נוירולוגים למחלקות הנוירולוגיות, יחידות שבץ המוח והמלר”דים

ד.       השוואת התקינה לאחיות במחלקה נוירולוגית בדומה לתקינה באשפוז פנימי

ה.      הסדרת תקינת כוח האדם במקצועות הבריאות במחלקות, ביחידות שבץ מוח ובמרפאות נוירולוגיות

ו.        הסדרת תעריפים מותאמים: לאשפוז ביחידות שבץ מוח, לאשפוז יום נוירולוגי ולפעולות נוירולוגיות אמבולטוריות

ז.        תוספת מיטות נוירולוגיות בבתי החולים בסך 380 מיטות נוירולוגיות חדשות בתקן, כאשר מתוכן 120 מיטות יוקצו למיטות יחידות שבץ מוח בתקן

ח.      הקמת אשפוזי יום נוירולוגי בבתי החולים לצורך הרחבת המענה הטיפולי

ט.      חיזוק ושיפור הרפואה הנוירולוגית האמבולטורית הרב-ציוותית בבתי החולים ובקהילה

י.        הקמת מועצה לאומית לנוירולוגיה

פרופ’ נחמן אש, מנכ”ל משרד הבריאות: “מקצוע הנוירולוגיה עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, ובכלל זה הגדלת היכולות הטיפוליות במצבים נוירולוגים דחופים וכרוניים. הוועדה בחנה את היכולת של מערכת הבריאות לתת  מענה רפואי בתחום הנוירולוגיה בעידן זה. בימים אלו אנו בוחנים את יישום ההמלצות של הוועדה על מנת שהרפואה הנוירולוגית בישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם.”

פרופ’ יונתן הלוי, יו”ר המועצה הציבורית לתחלואת המוח: “יש פער גדול מאוד בין ההישגים המדהימים של הנוירולוגיה, על כל תתי התמחויותיה בשנים האחרונות, לבין מצב ההתמחויות, התקנים והתשתיות בארץ. תחלואה נוירולוגית מהווה את קבוצת המחלות המובילה בנטל נכות ארוכת טווח ואובדן שנות חיים בריאות, והיא צפויה להמשיך ולעלות. בשל כך יגבר עוד יותר הביקוש לשירותים הנוירולוגים, הצורך בטיפול נוירולוגי בקהילה, בשיפור התשתיות  בפריפריה ובייעוץ נוירולוגי ברפואת חרום.

דו”ח הועדה הוא אירוע מכונן לקראת מפנה אמיתי. אני שמח מאוד על כך שהדו”ח והמלצותיו התקבלו בהבנה במשרד הבריאות. המועצה הציבורית, בראשותי, תמשיך לפעול בנושא ותדאג להשאיר את רפואת המח על סדר היום”

פרופ’ נתן בורנשטיין, יו”ר הועדה (בתמונה) אומר: אני מודה למנכ”ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ’ חזי לוי על מינוי הועדה, ולמנכ”ל הנוכחי, פרופ’ נחמן אש, שאשרר את המינוי וקיבל את הדו”ח. נפלה בחלקי זכות היסטורית לעמוד בראש הועדה, שמיפתה את מצב רפואת המוח בישראל והציגה יעדים ותוכנית לשינוי. הועדה התמנתה על רקע הדיסוננס הקוגניטיבי: מצד אחד, רפואת המוח הישראלית היא מהמובילות בעולם מבחינת מצוינות רפואית וחדשנות. מצד שני, התשתיות, העומדות לטובת אזרחי המדינה, מפגרות שנים מאחור. אנו מחויבים לשינוי רוחבי במערך הנוירולוגי ברפואה הציבורית בארץ. באשפוז ובקהילה, ודאי נוכח הזדקנות האוכלוסייה והתגברות התחלואה”.

פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה וחבר הועדה מתייחס: “הרפואה הנוירולוגית עברה מהפכה – ממקצוע אבחוני מצומצם למקצוע טיפולי רחב שמונע, דוחה ומצמצם נכות. המחקר במדעי המוח, וטכנולוגיות חדישות מביאים לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים, ובמחלות להן בעבר לא היה טיפול וההזדמנות היא עצומה. עם זאת, מערכת הבריאות הישראלית נותרה מאחור מבחינת תשתיות מיטות אשפוז, כוח אדם ואמצעים בנוירולוגיה. אני מברך על העבודה המעמיקה בהכנת הדו”ח ונמשיך לעבוד במשותף עם גורמי המקצוע והנהלת המשרד לשם יישומו.

לדו”ח המלא

זהו רגע מרגש ונקודת מפנה היסטורית בהתייחסות מערכת הבריאות לרפואת המוח ולנוירולוגיה. שהחיינו וקיימנו! ועכשיו יש לדאוג שכל המילים הנהדרות והמסקנות החשובות, יעטו לבוש מעשי וייושמו בפועל. ערב שמח ומרגש במיוחד“,
כך רשם אמש פרופ’ נתן בורנשטיין לקבוצה מצומצמת מהנהלת האיגוד הנוירולוגי הישראלי.

בנוסף, האיגוד הנוירולוגי מפרסם תגובה מפורטת ודגשים של  הדו”ח :

בדו”ח הועדה בענין הנוירולוגיה. כדאי לשים לב:

·         חוסר במיטות אשפוז ובתקינה הולמת
סה”כ במערך הנוירולוגי הארצי בבתי החולים בישראל – 420 מיטות רשומות.מהן:
349 מיטות נוירולוגיה כלליות
57 מיטות שבץ מוח (אם כי, לא כולן ממוקמות ביחידות שבץ מוח ייעודיות).
11 מיטות טיפול נמרץ נוירולוגי
ו-3 מיטות ניטור
EEG   .
אבל בפועל, יש במערכת מעל 500 מיטות.
בתי החולים פועלים עצמאית לפעילות מוגדלת (המתבקשת מצרכי התחלואה), אך ללא תקינה הולמת
.


































אבחנה עיקרית


אחוז מאושפזים בנוירולוגיה/נוירוכירורגיה


שבץ מוח או TIA


46.4%


אפילפסיה


39.4%


המיפלגיה/שיתוק


36.3%


דימום תוך גולגלתי


59.1%


מנינגיטיס/אנצפליטיס


23.9%


מיגרנה/כאב ראש


47.5%


טרשת נפוצה


81.6%


נאורופתיה


27.8%


מחלת פרקינסון


64.3%

·         בכל עת מאושפזים בישראל בממוצע 350 חולים עם שבץ מוח (כמספר המיטות בתקן בכל המחלקות הנוירולוגיות) גם כאשר בפועל יש מעל 500 מיטות, עדיין יותר ממחצית מהמאושפזים, אינם במחלקה נוירולוגית

·         אשפוז יום– ב- 2021, בישראל יש רק 5 מיטות אשפוז יום נוירולוגי בתקן.

·         חוסר ברופאים נוירולוגים -נדרשת תוספת מיידית של כ-300 מומחים.
היעד הוא: לפחות 7 נוירולוגים בגיל העבודה ל- 100,000 נפש במדינה.
המלצת הועדה: קביעת הנוירולוגיה כ- “מקצוע מיוחד” וכ-“מקצוע במצוקה”.

·         נוירולוגיה תחומית
ישנן 8 תת התמחויות במקצוע ואלה הן:
1. נוירולוג
וסקולארי/ שבץ מוח 2. הפרעות תנועה 3. נוירואימונולוגיה
4. נוירולוגיה
קוגניטיבית 5. אפילפסיה 6. כאב ראש ופנים
7. מחלות עצב ושריר 8. נוירו
אונקולוגיה
יש חסר לאומי במרפאות נוירולוגיות תחומיות. עיקר הבעיה בפריפריה. סקר האיגוד: משך התורים במרפאות תחומיות: 9-3 חודשים ויותר

























2005


2010


2015


2018


2020


שנה


264


303


330


336


355


מספר הרופאים המומחים עד גיל 67 במספרים מוחלטים


3.8


3.9


3.9


3.7


3.8


שיעור למאה אלף נפש של  רופאים מומחים עד גיל 67


  • מתמחים בנוירולוגיה מעט מידי! ב- 2020 ניתנו 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה, 1.9% מכלל תעודות המומחה שהונפקו בישראל.יש קושי בגיוס מתמחים בוגרי הארץ, שהתגבר בשנים האחרונות.
    סטודנטים וסטז’רים אמנם מתעניינים, אבל נרתעים בגלל עומס בלתי נסבל של עבודה, שחיקה גדולה ובשל כך שנוירולוגיה מזכה בתגמול הנמוך ביותר מהתגמול בכול מקצועות הרפואה הפנימיים.
    סקר מתמחים בפברואר 22′ של האיגוד הנוירולוגי מצא: מצד אחד – עניין מקצועי רב במקצוע, מצד שני דיווח על רמות עומס וסטרס גבוהות ושכר נמוך ולא הולם.
    קרוב לחצי מהמתמחים לא ימליצו לרופא בתחילת דרכו לבחור בנוירולוגיה להתמחות ולקריירה בחיים.




















2005


2010


2015


2018


2019


2020


שנה


19


18


22


29


37


41


מספר התחלות התמחות ברפואה נוירולוגית

מרכז/פריפריה מרבית הנוירולוגים התחומיים מרוכזים במרכזי העל במרכז.
במרכזי העל במרכז הארץ – עיסוקם העיקרי של הנוירולוגים התחומיים הוא בתחום ההתמקצעות, ואילו בפריפריה – מרבית עיסוק הנוירולוגים התחומיים במטלות מחלקתיות כלליות של רופא בכיר: ייעוצים, מלר”ד ולכן זמינותם למתן שירותים בנוירולוגיה תחומית מוגבלת
.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אנמיה חרמשית; סקירה

    אנמיה חרמשית; סקירה

    אנמיה חרמשית (Sickle Cell Disease) היא הפרעה גנטית מורשת של גן בודד, שבה שינוי בגן המקודד להמוגלובין מוביל לייצור המוגלובין חרמשי – HbS. ההפרעה מורשת בצורה אוטוזומלית רצסיבית כך שלחולה במחלה יש שני גנים לייצור המוגלובין חרמשי או גן אחד לייצור המוגלובין חרמשי בשילוב עם וריאנטים אחרים של המוגלובין, כמו המוגלובין C או בטא-תלסמיה. אנמיה […]

  • עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר מלווה בעליה בסיכון למיקרו-דימומים במוח (Diabetes/Metabolism Research and Reviews)

    עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר מלווה בעליה בסיכון למיקרו-דימומים במוח (Diabetes/Metabolism Research and Reviews)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ובין מיקרו-דימומים מוחיים בחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, בפרט באלו עם סוכרת, רמז לחשיבות האיזון הגליקמי למניעת אירועי דמם אלו. הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים […]

  • טיפ מחדר הרופא.ה | מהו גבול אחריותו של הרופא כאשר המטופל הוא

    טיפ מחדר הרופא.ה | מהו גבול אחריותו של הרופא כאשר המטופל הוא "סרבן"

    בפרק זה עוסק פרופ’ רז בסוגייה חשובה ומוכרת: מטופלים המתנגדים לקבל טיפול, או להתאשפז על אף שהדבר כרוך בסיכון ניכר להרעה במצבם הבריאותי. מהם הגבולות והאמצעים העומדים בפני הצוות הרפואי? פרופ’ רז מציג כאן כמה מקרים מהחיים האמיתיים שבהם נאלץ להתמודד עם כמה מטופלים כאלה.

  • טיפול ב-Brexpiprazole בטוח ויעיל כנגד אי-שקט בחולים עם מחלת אלצהיימר (מתוך כנס ה- Alzheimer’s Association International Conference)

    טיפול ב-Brexpiprazole בטוח ויעיל כנגד אי-שקט בחולים עם מחלת אלצהיימר (מתוך כנס ה- Alzheimer’s Association International Conference)

    בחולים מבוגרים עם דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר, הטיפול ב- Brexpiprazole(ריקסלטי) הוביל לירידה גדולה יותר באי-שקט לעומת פלסבו והוכח כטיפול יעיל ונסבל היטב, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-שקט הינה ביטוי קליני נפוץ בחולים עם מחלת אלצהיימר, אך כיום אין טיפולים תרופתיים המאושרים על-ידי מנהל המזון […]

  • פעילויות בשעות הפנאי עשויות להפחית את הסיכון לדמנציה (Neurology)

    פעילויות בשעות הפנאי עשויות להפחית את הסיכון לדמנציה (Neurology)

    תחביבים בשעות הפנאי, דוגמת קריאת ספר, תרגילי יוגה ובילוי זמן עם משפחה וחברים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה מכל-סיבה, מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולארית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו במאגרי Cochrane, PubMed, Embase ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שבחנו את הקשר בין פעילויות בשעות הפנאי […]

  • עייפות וכאבי ראש הם התסמינים הנפוצים ביותר של Long COVID (מתוך Brain, Behavior & Immunity)

    עייפות וכאבי ראש הם התסמינים הנפוצים ביותר של Long COVID (מתוך Brain, Behavior & Immunity)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Brain, Behavior & Immunity עולה כי עייפות וכאבי ראש הם בין התסמינים הנפוצים ביותר המדווחים על-ידי חולים כארבעה חודשים, בממוצע, לאחר זיהום בנגיף הקורונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סיבוכים של זיהום בנגיף הקורונה לאחר השלב האקוטי של הזיהום, או Long COVID, הם תסמינים ממושכים אותם חווים חלק מהחולים לאחר […]

  • ההשפעות של התערבויות המבוססות על אומנות בקשישים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Age and Ageing)

    ההשפעות של התערבויות המבוססות על אומנות בקשישים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Age and Ageing)

    במאמר שפורסם בכתב העת Age and Ageing מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים עם ליקוי קוגניטיבי קל שלקחו חלק בתוכנית מבוססות-אומנות תועד שיפור בתוצאים הנוירו-פסיכולוגיים ובאיכות החיים, לצד ירידה בשיעורי הידרדרות קוגניטיבית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבויות על-בסיס אומנות עשויות לדחות הידרדרות קוגניטיבית ולשפר את התוצאים הבריאותיים בקשישים עם ליקוי […]