נשים מאובחנות עם יותר חרדה ודיכאון – כנראה בגלל תת אבחון של הפרעת קשב (החברה להפרעות קשב)

לאחרונה התקיים בת”א כנס ADHD   העולמי השלישי. הכנס ביוזמת החברה להפרעת קשב ובהובלתה של פרופ’ איריס מנור התקיים בהשתתפות 250 רופאים מובילים מהארץ והעולם. הכנס כלל מגוון הרצאות בנושא הפרעת קשב עם כל החידושים והעדכונים האחרונים בתחום.
פרופ’ איריס מנור, יו”ר החברה להפרעת קשב, התייחסה בהרצאתה להשפעות הקורונה, תחת הכותרת “שנתיים של קורונה המגפה שטלטלה את העולם”. הפסיכיאטרית הסבירה כי “הפרעת קשב היא אחד מגורמי הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה.

אנשים עם הפרעות קשב שלא טופלו תרופתית היו בסיכון גבוה ב-68% להידבק בקורונה, בהשוואה לחולי קורונה ללא הפרעת ADHD. מגפת הקורונה גרמה לאתגר משמעותי בקרב מטפלים של ילדים עם הפרעות קשב וכתוצאה ממגפת הקורונה מטפלים לילדים עם הפרעות קשב דיווחו משמעותית יותר על רמות גבוהות של דיכאון, חרדה ולחץ בהשוואה למטפלים בילדים ללא הפרעות קשב ברחבי ארצות הברית. הקשיים שבהם נתקלו המטפלים בניהול הפרעות הקשב של הילדים היו קשורים באופן מובהק למצב הבריאותי נפשי הירוד הכללי של המטופלים”.

בסיכום דבריה הציגה פרופ’ מנור מספר נקודות חיוביות או אפילו יתרונות שהביאה עמה מגפת הקורונה והם: התפתחות טכנולוגית, פריצת דרך רפואית ויצירתיות בתחומים רבים.
פרופ’ איתי ברגר, נוירולוג ילדים ממובילי התחום בארץ, התמקד בהרצאתו בהפרעת קשב בנשים והאם יש צורך להתייחס אחרת להפרעת קשב בהתאם למגדר?
לדבריו, “בשנים האחרונות הפרעת קשב בנשים הפכה להיות נושא מרכזי וישנו תת אבחון בבנות ונשים. השכיחות היא של 1:10-16 בין בנים לבנות (יותר בנים מאובחנים), אך מכיוון שלא חיפשו את הפרעת הקשב בבנות לא מצאו אותה! בבנים מאבחנים יותר היפראקטיביות ואימפולסביות ואילו בבנות קשיים אקדמאים. נשים מאובחנות עם יותר חרדה ודיכאון – כנראה בגלל תת אבחון של הפרעת קשב. יכול להיות שיש צורך בקריטריונים אחרים לבנים ולבנות. בנות מאובחנות מאוחר יותר מבנים- אפילו באותה משפחה, לכן הקריטריונים לא תמיד מותאמים לנשים. נשים לפעמים ירגישו אימהות רעות, תלמידות גרועות, עצלניות- זו תפיסה שמאפיינת הפרעת קשב לא מאובחנת. פעמים רבות עצלנות, חוסר מוטיבציה או חוסר מיצוי הפוטנציאל זו בעצם הפרעת קשב שהתפספסה בבנות/ נשים”.

 פרופ’ סטפן פארון, ממובילי תחום הפרעת הקשב בעולם, הרצה על שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ו-Machine learning כדי לאתר סיכון להפרעת קשב המתבסס על שינויים קטנים בגנום ולהעריך למי יהיה ADHD בעתיד. אולי על סמך המידע הזה ניתן יהיה למצוא איזה מטופל מתאים לאיזה תרופות”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים