שימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים אינו מומלץ שכן ידוע כי הם מובילים לתלות יחסית במהירות ויש להם תופעות לוואי רבות. אם התרופה ניתנת לטווח הארוך, המטרה צריכה להיות לסיים את הטיפול. עם זאת, לפי מחקר חדש, להפסקה עלולה להיות השלכות בלתי צפויות, כפי שדיווחו חוקרים אמריקאים ב-JAMA Network Open.
לפי המחקר, לחולים שהפסיקו את הטיפול בבנזודיאזפינים לאחר טיפול ארוך טווח היה סיכון מוגבר למוות ב-12 החודשים שלאחר מכן. האם יש קשר סיבתי בין הפסקת הטיפול לבין שיעור תמותה מוגבר או שזה רק צירוף מקרים זמני של שתי תופעות? המחקר לא מספק לכך תשובות.
“בשום פנים ואופן אין להסיק מתוצאות מחקר זה כי ראוי להמשיך בטיפול בנזודיאזפינים לטווח ארוך”, הזהיר המחבר הראשי של המחקר, “שימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים קשור לסיכונים שלדעתי לא מיוצגים במחקר זה”.
בנוסף להתפתחות עמידות מהירה והתלות הנלווית, הבנזודיאזפינים כוללים סיכון לתופעות לוואי פיזיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות שונות. סדציה, נמנום בשעות היום וישנוניות עם הפרעות קשב וזמן תגובה לקוי, חולשת שרירים, עייפות, אטקסיה, בלבול, דיכאון וסחרחורת הם בין תופעות הלוואי השכיחות, כמו גם הסיכון לנפילות שגדל באופן משמעותי. בנוסף, קשר עם התפתחות אלצהיימר הוא נושא לדיון לעתים קרובות.
“רק במקרים בודדים, כאשר אסטרטגיות תרופתיות אחרות אינן אופציה כלל, קיימת התוויה לטיפול בבנזודיאזפינים לטווח ארוך. אחרת, תרופות אלה, שימושיות ככל שיהיו בצורה אקוטית, חייבים להיפסק לאחר מספר שבועות”, הדגיש מחבר המחקר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!