בחולים עם ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית בדם תועד סיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים בשל גאוט וסיכון גבוה יותר להתלקחות לאורך עשר שנות מעקב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם גאוט אין מעקב אחר רמות חומצה אורית בדם, גם לאחר התחלת טיפול להפחתת חומצה אורית. במקום זאת, רופאים רבים בוחרים בגישת טיפול למניעת תסמינים ואינם מתבססים על רמות חומצה אורית בדם.
להערכת הקשר בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון להתלקחויות ואשפוזים בשל גאוט, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים ממאגר UK Biobank. מדגם המחקר כלל נתונים אודות 3,613 חולם עם היסטוריה של גאוט, אשר חוו בסך הכול 1,773 התלקחויות גאוט לאורך מעקב ממוצע של 8.3 שנים.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין רמות חומצה אורית בדם בתחילת הדרך ובין הסיכון להתלקחויות גאוט בעתיד. המשתנים שנבחנו כללו ערפלנים אפשריים של רמות חומצה אורית בדם, דוגמת סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם ומחלת כליות כרונית.
מהנתונים עולה כי בחולים עם רמות חומצה אורית בדם של 5 מ”ג/ד”ל ומעלה תועדו 98% מכלל התקלחויות גאוט, כאשר 95% מההתלקחויות תועדו באלו עם ריכוז של 6 מ”ג/ד”ל ומעלה. שיעור האשפוזים ל-1,000 שנות-אדם נע בין 0.97, בקרב אלו עם רמות חומצה אורית התחלתיות בטווח 6-6.9 מ”ג/ד”ל, ועד 9.7, באלו עם ריכוזי חומצה אורית בדם של 10 מ”ג/ד”ל ומעלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדידה יחידה של רמות חומצה אורית בדם נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם הסיכון להתקלחויות גאוט חוזרות. הנתונים תומכים בחשיבות רמות חומצה אורית בדם בחיזוי הסיכון להישנות גאוט לאורך קרוב לעשר שנות מעקב.
ממצאי המחקר מציעים כי ניתן למנוע את מרבית התלקחויות גאוט ברמת האוכלוסייה עם השגת יעדי ריכוז חומצה אורית בדם נמוכים מ-6 או 5 מ”ג/ד”ל. טיפול להשגת יעדי חומצה אורית אלו עשוי לסייע בהפחתת היקף התלקחויות גאוט.
JAMA, Feb 6, 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!