הערכת משך הזמן במהלכו מופרשים וירוסים (viral shedding) מדרכי האויר העליונות בילדים הינו מאתגר. בנוסף, חסר מידע על פוטנציאל ההדבקה (infectivity) לאורך הזמן בעת פיזור ממושך של וירוסים. במחקרם של דבורה לימן וקבוצתה, אשר כלל 101 זוגות של אמהות וילדיהם הבריאים, החוקרים ביקשו לתאר את המאפיינים הקשורים בהפרשה ממושכת של הוירוסים הנשימתיים השכיחים.
המחקר עקב אחר ילדים מגיל הלידה עד גיל שנתיים. אחת לשבוע נאספו דגימות נזליות על ידי האמהות אשר ילדיהם משתתפים במחקר, ובוצעה בדיקת PCR למגוון הוירוסים הנשימתיים השכיחים, בינהם אינפלואנזה A, B, RSV, Human Metapneumovirus, פארא-אינפלואנזה 1/2/3, וירוסי הרינו, אנטרו, בוקה וקורונה. בנוסף, נלקח דיווח שבועי על נוכחות או העדר סימפטומיים ויראליים (חום ו/או שיעול). הפרשה ממושכת הוגדרה כדגימת PCR חיובית למשך של ארבעה שבועות או יותר.
תוצאות המחקר הראו שרק ב-39% מהמקרים בהם אותרו וירוסים בדרכי הנשימה העליונות הופיעו גם סימפטומים ויראליים. בכרבע מהילדים (23%) אותרה הפרשה ממושכת של וירוס. 39% מזיהומי בוקה וירוס, 33% מזיהומי רינו/אנטרווירוס, 14% מזיהומי A RSV ו-7% מזיהומי RSV B הדגימו הפרשה ממושכת של הוירוס (ארבעה שבועות או יותר).
זמן החציון להמצאותם של רוב הוירוסים בדגימות מדרכי הנשימה העליונות היה שבוע. בוירוסי הבוקה, הרינו, האנטרו וסוג אחד של קורונה – זמן החציון של הפרשה היה שבועיים. לא נצפתה הפרשה מאוחרת בוירוסים מסוג אינפלואנזה A ו-B.
הפרשה ממושכת יותר נצפתה בילדים עם זיהום ויראלי ראשון וילדים עם זיהום משולב. לא נצפה קשר למין, גיל, סימפטומים לבין משך הפרשת הויראלית.
החוקרים סיכמו שהפרשה ממושכת של וירוסים הינה שכיחה, ונצפתה בכרבע מהילדים עם דגימות אף חיוביות לוירוסים.
הערת העורך
מרבית הדגימות החיוביות במחקר הופיעו בהעדר סימפטומים, משמע שגם בהעדר סימפטומים ויראליים עשוי להתרחש פיזור וירוסים ממושך שעשוי לדבק. בנוסף, החוקרים מציינים שתוצאות ה-PCR לא צומדו לתרביות ויראליות, ולכן לא ניתן להסיק האם הנשאות באפם של המשתתפים אכן העידה על פוטנציאל הדבקה או על המצאות שיירי וירוס שאינם מדבקים.
למאמר ב- Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!