האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה של חרדה לאחר גיל 50 שנים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממאגר גדול של רופאי משפחה בבריטניה, אשר כלל את כל המטופלים בגילאי 50-99 שנים שהיו רשומים במרפאה משתתפת בין תחילת ינואר בשנת 2008 ועד סוף דצמבר בשנת 2018.  הם זיהו 109,435 מטופלים (35% גברים) עם למעלה מתיעוד אחד של חרדה במאגר הנתונים, אך ללא תיעוד של חרדה במשך שנה ומעלה ו-878,256 משתתפים (37% גברים) ללא היסטוריה של חרדה (קבוצת ביקורת).

לאחר מכן, הם עקבו אחר מאפיינים של מחלת פרקינסון, כולל בעיות שינה, דיכאון, רעד וחוסר שיווי משקל ממועד אבחנת חרדה ועד שנה לפני אבחנת מחלת פרקינסון.

בקרב אלו עם תיעוד של חרדה, 331 חולים פיתחו מחלת פרקינסון במהלך המעקב, עם חציון מרווח זמן עד לאבחנה של 4.9 שנים לאחר התיעוד הראשון של חרדה. היארעות מחלת פרקינסון עמדו על 1.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם (רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.13) באלו עם חרדה לעומת 0.49 (רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.52) באלו ללא חרדה.

לאחר תקנון לגיל, מין, חסך חברי, אורחות חיים, תחלואה נפשית חמורה, חבלת ראש ודמנציה, הסיכון למחלת פרקינסון היה גבוה כפליים באלו עם חרדה לעומת אלו ללא חרדה (יחס סיכון של 2.1, רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.4). מהנתונים עולה כי מטופלים ללא חרדה גם פיתחו מחלת פרקינסון בשלב מאוחר יותר בהשוואה לאלו עם אבחנה של חרדה.

החוקרים זיהו תסמינים ספציפיים שנקשרו עם התפתחות מחלת פרקינסון בשלב מאוחר יותר בחולים עם אבחנה של חרדה, כולל דיכאון, הפרעות שינה, עייפות וליקוי קוגניטיבי, בין היתר.

מהתוצאות עולה קשר משמעותי בין חרדה ובין אבחנה של מחלת פרקינסון במבוגרים מעל גיל 50 שנים עם אבחנה חדשה של חרדה. ממצאים אלו תומכים בכך שחרדה עשויה להוות תסמין מוקדם של מחלת פרקינסון.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הקשר בין חרדה ובין תסמינים מוקדמים אחרים של וכיצד מכלול תסמינים זה נקשר עם היארעות מחלת פרקינסון. ממצאים אלו עשויים לסייע באבחנה מוקדמת יותר וטיפול טוב יותר במחלת פרקינסון.

Br J Gen Pract, June 24, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר