השתלת כבד מלווה בשיפור הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים נבחרים עם סרטן מעי גס ורקטום לא-נתיח עם פיזור כבד; עם זאת, ההשפעה על ההישרדות הכוללת ושיעורי ההישנות לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על תוצאות מבטיחות בחולים נבחרים עם סרטן מעי גס ורקטום לא-נתיח עם פיזור כבדי שעברו השתלת כבד; עם זאת, העדר קבוצת השוואה קשה להעריך את התועלת הכוללת של התערבות זו.
המחקר הנוכחי כלל 33 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לא-נתיחות לכבד (גיל ממוצע של 43.5 שנים; 52% נשים) שהיו מועמדים מתאימים להשתלת כבד. מבין אלו, 20 חולים (61%) עברו השתלת כבד, כאשר 13 חולים (39%) סירבו להשתלת כבד וקיבלו טיפול חליפי.
חולים שעברו השתלת כבד לא קיבלו טיפול כימותרפי כשגרה עד להישנות מחלה, בעוד שבאלו בזרוע הטיפול החליפי המשיכו טיפול כימותרפי, עם עירוי לעורק הכבד (5 חולים), כריתת כבד (6 חולים) או טיפול מקומי-אזורי (6 חולים).
התוצאים העיקריים של המחלה כללו את ההישרדות הכוללת והישרדות ללא-התקדמות מחלה.
חציון משך המעקב עמד על 986 ימים בזרוע השתלת כבד ועל 657 ימים בזרוע הטיפול החליפי.
בקרב חולים לאחר השתלת כבד תועדו שיעורי הישרדות ללא-התקדמות שהיו גבוהים יותר לאחר שנה אחת (90.0% לעומת 41.7%), שנתיים (72.7% לעומת 10.4%) ושלוש שנים (36.4% לעומת 10.4%). השיפור בהישרדות ללא-התקדמות מחלה היה מובהק סטטיסטית (p<0.01).
ההישרדות הכוללת הייתה גם כן גבוהה יותר בחולים לאחר השתלת כבד: 100% לעומת 83.9% לאחר שנה אחת, 90.0% לעומת 73.4% לאחר שנתיים ושלוש שנים. עם זאת, ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית (p=0.12).
השתלת כבד לוותה בשיעורי הישנות נמוכים יותר (5% לעומת 23%), אשר גם כן לא היו מובהקים סטטיסטית (p=0.28) ככל הנראה עקב המדגם הקטן.
ממצאי המחקר מהווים את העדויות הזמינות הטובות ביותר להערכת טיפולים חליפיים להשתלת כבד בחולים עם סרטן מעי גס לא-נתיח עם גרורות לכבד ותומכים בהפניית חולים להערכה רב-מקצועית במרכזי השתלות.
JAMA Surgery, July 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!