השנה הראשונה לאחר אבחנת לופוס היא תקופה קריטית, כאשר בתקופה זו מדווח השיעור הגבוה ביותר של פגיעה באיברים משנית למחלה האוטואימונית, בפרט נזק לשריר-שלד ואירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lupus Science & Medicine.
החוקרים בחנו את שיעורי נזק לאיברים שנותר לאורך לפחות שישה חודשים במהלך שלבים שונים של לופוס. מדגם המחקר כלל 4,219 חולי לופוס (גיל ממוצע של 35.9 שנים, 89.6% נשים) ממאגר Spanish Society of Rheumatology Lupus Registry.
הנזק לאיברים נקבע על-פי קריטריוני SDI (או Systemic Lupus International Collaborating Clinics/American College of Rheumatology Damage Index). החוקרים השלימו ניתוח גלובאלי ולפי כל תחום לפי SDI להערכת תאריכי אבחון נזק לאיברים.
נתוני מעקב היו זמינים לאורך עשר שנים אודות 1,113 חולים ולאורך עשרים שנים אודות 601 חולים.
נזק חדש תועד ב-20% מהחולים עם לופוס במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, עם שיעור שנתי של חולים עם נזק חדש שירד ל-5% לאחר חמש השנים הראשונות למעקב.
בשנה הראשונה, נזק לשריר-שלד דווח בשיעור הגבוה ביותר של חולים (21%), לאחריו נזק קרדיווסקולארי כולל אירועים מוחיים וצליעה לאורך שישה חודשים (19%). המערכת הקרדיווסקולארית נותרה המערכת השנייה בשכיחותה שנפגעה בחולים אלו גם בשלבים המאוחרים של המחלה לאחר עשר ועשרים שנות מעקב (20-25%).
מעבר לנזק למערכת שריר-שלד ולמערכת הקרדיווסקולארית, בחולים עם לופוס תועד גם נזק כלייתי ועיני בשלבים מוקדמים ומאוחרים של המחלה, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הנזק ללב וכלי הדם ואת הצורך במניעת פגיעה זו בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה.
Lupus Science & Medicine, Aug 3, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!