בגברים עם דימום תוך-מוחי סיכון גבוה יותר לדימום תוך-מוחי בנפח גדול יותר וסיכון מוגבר לדימומים עמוקים לעומת נשים, אך זאת לצד פרוגנוזה טובה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה שלושה מחקרים אקראיים ומחקר תצפיתי רב-מרכזי, עם נתונים אודות 4,812 חולים עם דימום תוך-מוחי ראשוני ולא-טראומטי (גיל ממוצע של 62 שנים, 40% נשים). אבחנה של דימום תוך-מוחי אושרה בבדיקת הדמיה, כאשר הושלמה הערכה מרכזית של בדיקות ההדמיה ע"י נוירולוגים ונוירו-רדיולוגים אשר סיווגו את הדימום לפי מיקומו ואת נפח ההמטומה מדדו ידנית או באמצעים חצי-אוטומטיים.
התוצאים שנכללו כללו את חומרת דימום תוך-מוחי (נפח והתפשטות המטומה), מיקום (דימום עמוק לעומת אונתי) ותוצאות תפקודיות נבחנו על-פי סיווג mRS (או Modified Rankin Scale) לאחר שלושה ושישה חודשים מהדימום התוך-מוחי.
החוקרים מדווחים כי כ-75% מהחולים אובחנו עם דימומים עמוקים ובגברים עם דימום תוך-מוחי תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לדימומים עמוקים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.63, p<0.001). השפעה זו הייתה שונה בחלוקה לפי מוצא אתני/גזע, כאשר הסיכון היה משמעותי בלבנים (יחס סיכויים של 2.19, P<0.001) והיספאנים (יחס סיכויים של 1.85, p<0.001), אך לא בשחורים ואסיאתיים.
בגברים תועד נפח דימום תוך-מוחי גדול יותר, הן במקרים של דמם אונתי (P=0.02) והן במקרה של דימום עמוק (p<0.001), ללא תלות בגזע. עוד דווח על סיכון גבוה ב-43% להתפשטות המטומה בגברים לעומת נשים (יחס סיכויים של 1.43, p<0.001).
למרות דימומים חמורים יותר, בגברים תועד סיכון נמוך ב-24% לתוצאות תפקודיות גרועות (יחס סיכויים של 0.76, p=0.001) לעומת נשים, עם תוצאות עקביות בניתוחים סטטיסטיים שונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הביולוגיה והמהלך הקליני של דימום תוך-מוחי שונים בין גברים ובין נשים עם דימום תוך-מוחי, עדויות התוצאות במחקר ספציפי למגדר במקרים אלו.
Annals of Neurology, Nov 5, 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!