מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי אין קשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי במבוגרים בריאים בגילאי 70 שנים ומעלה. עם זאת, החוקרים מהרווארד מדווחים כי ייתכן ומשך המעקב אחר המשתתפים במחקר לא היה ארוך דיו בכדי לזהות השפעות ארוכות טווח של טיפול אנטיביוטי על הזדקנות קוגניטיבית.
החוקרים השלימו מחקר הארכה של מחקר שהושלם וכלל למעלה מ-13,500 מבוגרים מאוסטרליה (גיל ממוצע של 75 שנים, 54% נשים) ללא אבחנה קודמת של דמנציה, מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית או מצבים מסכני חיים. הערכת ניפוקי מרשמים שימשה לזיהוי טיפול אנטיביוטי, תוך סיווג המשתתפים במחקר לאלו שטופלו בתרופות אנטיביוטיות (62.5%) או לא קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב.
המשתתפים השלימו הערכות קוגניטיביות שנתיות באמצעות מבחנים סטנדרטיים להערכת תפקוד קוגניטיבי גלובאלי, זיכרון אפיזודי, שפה, תפקוד ניהולי ומהירות פסיכומוטורית. אבחנת דמנציה התבססה על קריטריוני DSM-4.
לאורך חציון משך מעקב של 4.7 שנים תועדו 461 מקרים של דמנציה ו-2,576 מקרים של ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה.
מניתוח הנתונים עלה כי טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב לא לווה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.25), ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה (יחס סיכון של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.11), או ירידה במדדים קוגניטיביים לאחר תקנון למשתנים שונים.
החוקרים כותבים כי לא זוהה קשר בין תוצאים קוגניטיביים ובין השימוש המצטבר בתרופות אנטיביוטיות, טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח, או משפחות טיפול אנטיביוטי ספציפיות (דוגמת ביתא-לקטאם, טטרציקלינים וסולפנואמידים).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים משמעותיים בקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין הסיכון לדמנציה בחלוקה לפי גיל, מין, מדד מסת גוף, מדדי תפקוד קוגניטיבי, או שימוש בתרופות המשפיעות על תפקוד קוגניטיבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים מקור להפחתת החשש מפני השפעות קוגניטיביות שליליות של טיפול אנטיביוטי.
Neurology, Dec 18, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!