אלרגיה

האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי הרפס זוסטר אינו מעלה את הסיכון לדמנציה, למעשה, מהממצאים עלה כי הזיהום הנגיפי עשוי לספק הגנה מפני התפתחות דמנציה במבוגרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על סיכון מוגבר ועל סיכון מופחת לדמנציה לאחר הדבקה בהרפס זוסטר. הסברה היא כי הנגיף תורם להתפתחות דמנציה דרך תהליכים דלקתיים בעצבים, וסקולופתיה מוחית, או נזק עצבי ישיר, אך העדויות האפידמיולוגיות בנושא הן מוגבלות.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים התבססו על מאגרי נתונים מדנמרק וזיהו 247,305 מבוגרים שפנו לבית חולים בשל הרפס זוסטר וקיבלו מרשם לטיפול אנטי-ויראלי כנגד הנגיף לאורך תקופה של 20 שנים. הם התאימו לחולים אלו למעלה מ-1.2 מיליון מבוגרים ללא הרפס זוסטר.

לאורך 21 שנות מעקב, שיעורי אבחנת דמנציה עמדו על 9.7% מהחולים עם הרפס זוסטר ועל 10.3% בקבוצת הביקורת.

בניגוד לציפיות החוקרים, הרפס זוסטר לווה בירידה קטנה בסיכון לדמנציה מכל-סיבה לאורך המעקב (יחס סיכון של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.90-0.95).

בניתוח לפי תתי-קבוצות החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר לדמנציה, למעט עליה אפשרית בסיכון באלו עם הרפס זוסטר עם מעורבות מערכת העצבים המרכזית (יחס סיכון של 1.94, רווח בר-סמך 95% של 0.78-4.80), אשר לא תוארה בעבר.

עם זאת, השיעור המיוחס לאוכלוסייה של דמנציה משנית לסיבוך נדיר זה הוא נמוך (פחות מ-1%), רמז לכך שלחיסון אוניברסאלי כנגד וריצלה זוסטר בקשישים פוטנציאל מוגבל להפחתת הסיכון לדמנציה. אעפ”י כן, החוקרים כותבים כי יש לעודד חיסון כנגד שלבקת חוגרת בקשישים מאחר ועשוי למנוע סיבוכים עקב מחלה זו.

Neurology. Published online June 8, 2022

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך