האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגית פירסמה אופן דירוג חדש כדי לעזור לרופאים לאמוד את חומרת דלקת וושט אאוזינופילית (EoE), אשר עשוי לעזור להנחות את הטיפול.

המדד, המכונה I-SEE, אינדקס החומרה לאוזינופילית ושט, פותח לאחר סקירה משמעותית של הספרות, ומאפשר לרופאים לחשב ציון על סמך תסמינים, סיבוכים, ממצאי אנדוסקופיה והיסטולוגיה. “בהפרעות אאוזינופיליות אחרות, כמו אסטמה, יש מסלולי טיפול קבועים על סמך החומרה, וזו השאיפה האולטימטיבית ל-I-SEE – להעריך את חומרת ה-EoE, לקשר את החומרה הזו לתוצאות מסוימות וכך להשפיע על המלצות לטיפול ולניטור”, אמר אחד ממייסדי המדד.

בתמיכת ה-AGA, קבוצה רב-תחומית, הכוללת מומחים למבוגרים וילדים בגסטרואנטרולוגיה, אסטמה ואימונולוגיה, פתולוגיה, אפידמיולוגיה ומחקר בסיסי, העריכה את הספרות הזמינה, ופיתחה קונצנזוס בנושא הגורמים שבהם יש להשתמש לדירוג ואת שיטת הניקוד. דרכים שונות פותחו במהלך השנים להערכת תגובות המטופלים לטיפולים ואת פעילות המחלה שלהם, מתוצאות דיווח של מטופלים ועד לפלטפורמות הערכה אנדוסקופיות ומדדים היסטולוגיים, אך עד כה המידע לא הבשיל לכלי קליני.

המדד החדש מחלק את הקריטריונים לשלוש קטגוריות עיקריות: תסמינים וסיבוכים, מאפיינים דלקתיים ומאפיינים פיברוסטנוטיים. בקטגוריית הסימפטומים והסיבוכים, הנקודות מוערכות על סמך האם הסימפטומים הם שבועיים, יומיים או מספר פעמים ביום והאם קיימות בעיות כמו דיפאגיה או פרפורציות בוושט. מאפיינים דלקתיים כוללים בצקת מקומית או מפוזרת או סימנים דלקתיים באנדוסקופיה וספירת אאוזינופילים. פריטי ניקוד פיברוסטנוטי כוללים תכונות כגון טבעות או היצרות, כמו גם היפרפלזיה של האזור הבזאלי ופיברוזיס של למינה פרופריה. לכל תכונה מוקצה ציון 1-15, ציון כולל של 0 נקודות ייחשב למחלה לא פעילה; 1-6 היא מחלה פעילה קלה; 7-14 היא מחלה פעילה בינונית; ו-15 או יותר היא מחלה פעילה חמורה.

לכתבה ב-Medscape

למאמר