בכתבתו של עידו אפרתי ב”הארץ” מובאים דברים של מומחים המתריעים כי הזיהומים המתפשטים ברצועה בשל המצב ההומניטרי הקשה פוגעים בפלסטינים אך עתידים להתפשט מעבר לגבול אל ישראל תוך שבועות: לתושבי דרום, דרך חיילים שנדבקו ויחזרו למשפחות, ובהמשך בתפוצה רחבה יותר. הקושי בשמירה על הגיינה ותברואה, צפיפות אוכלוסין גדולה, העדר שגרת חיסונים כמו גם המחסור במזון והמתח והחרדה – כולם פוגעים בעמידות החיסונית נגד זיהומים, במיוחד באוכלוסיות מוחלשות. אפרתי מזכיר גם הוא את סימני המחלות הזיהומיות שחלק מהחטופים שבו איתן מעזה, כמו מחלות מעיים, ווירוסי נשימה. לדבריו, אמנם לא מדובר על זיהום אלים או לא מוכר, אך הם מעידים על המצב ברצועה.

פרופ’ דורית ניצן, שמנהלת את התכנית לרפואת חירום בבית החולים לברה”צ באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מזכירה בכתבה כי להפצצות הרחבות בעזה יש השלכות גם על שינוי מאזן יחסי הכוחות והטריטוריות במערכת האקולוגית, כמו למש מכרסמים היוצאים ממחילות תת קרקעיות ועלולים לשאת מחלות מעבר לגבולות. לדבריה: “מתאם הפעולות בשטחים וגם חיל הרפואה בצה”ל עוקבים אחרי המצב ההומניטרי וההשלכות האזרחיות שעלולות להיות לכך בתשומת לב יתרה… ראינו את זה בהרבה מאוד מדינות, למשל בסוריה, באוקראינה ובמקומות שבהם אנשים נמצאים בצפיפות, מחלות הנשימה עוברות במהירות. במקרה של עזה זה יכול להגיע בקלות לחיילים, ובהמשך המסלול לבני המשפחה ולאנשים בישראל… גם האבק לא יודע גבולות. זה אבק שנישא ברוח ועלול להביא עמו חלקיקי מתכות כבדות כמו אסבסט וחומרי לחימה. בקוסובו, למשל, ראינו הרעלות עופרת כתוצאה מכך”. בדבריה היא מזכירה גם מחלות עור מידבקות, גרדת בשל כיני ראש וערווה, כולרה ומחלות שמועברות באמצעות זבובים ויתושים. “המצב כיום הוא כבר קטסטרופלי ומהווה קרקע פורייה להתפתחות מחלות, והוא מחמיר. יש לעשות מאמץ ככל שניתן כדי לנסות ולשפר את התנאים ברצועה”.

ארגון הבריאות העולמי פרסם בשבוע שעבר, במסגרת כינוס חירום, כי המצב הבריאותי בעזה הוא קטטסטרופלי. ההודעה התפרסמה עם קריאה להכנסה מיידית של סיוע הומינטרי אל הרצועה, להנפקת אישורי יציאה מהרצועה למטופלים הזקוקים לכך, ולספק ולבצע מילוי מחדש של תרופות וציוד רפואי לאוכלוסיה אזרחית. טדרוס אדהנום גברייזוס, מנהל הארגון, מסר כי המצב כה חמור, שיהיה כמעט בלתי אפשרי לשפר אותו, וכי הצפיפות בעזה, היעדר מים, מזון, מחסה ותנאים תברואתים יוצרים תנאים אידיאלים להתפשטות של מחלות. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, דיוני חירום של ארגון הבריאות העולמי נחשבים נדירים והתקיימו במהלך משברי בריאות, בהם מגפת הקורונה ב-2020 ומגפת האבולה במערב אפריקה ב-2015. בכתבה מצוין כי קטאר עומדת בראש מושב החירום של הארגון. (לכתבת רויטרס ב”הארץ”).

אפרתי מזכיר בכתבתו כי המחסור במים מהווה גורם סיכון כפול: ראשית, למגפות שעלולות לסכן גם את תושבי ישראל, ביניהן כולרה, טיפואיד, דיזנטריה, פוליו ועוד. ושנית, הפגיעה באספקת חשמל ברצועה גרמה לפגיעה ביכולת טיהור השפכים וההתפלה ברצועה, והביאה להזרמת מאה מיליון ליטרים של ביוב גולמי ביום לחופי הים התיכון, זיהום שנסחף גם לישראל והביא לסגירת מתקן ההתפלה באשקלון. המתקנים באזור מספקים קרוב לשליש ממי השתיה בישראל כך שלזיהום מי הים בשפכים מהרצועה עלולה להיות השפעה גם על בטחון המים בארץ.