מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה מנדליאנית.
החוקרים התבססו על פרויקט IEU OPEN GWAS לזיהוי אתרים גנטיים הקשורים באופן הדוק עם מחלת צליאק וניתוח רנדומיזציה מנדליאנית הושלם במטרה לקבוע אם קיים קשר בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה.
לאחר בחינת נתוני GWAS זוהו 13 שינויי SNP (או Single Nucleotide Polymorphism) נבחנו בניתוח סטטיסטי שהדגים קשר בין דיכאון לאחר-לידה ובין סיכון גנטי צפוי למחלת צליאק (יחס סיכויים של 1.022, p=0.043). עם זאת, לא זוהה קשר בין נוכחות דיכאון ובין מחלת צליאק (יחס סיכויים של 0.991, p=0.151).
מניתוח להערכת הטרוגניות עלה כי אין הטרוגניות משמעותית.
כאשר החוקרים בחנו את ההשפעה של הוצאת SNP יחיד הם מצאו השפעה מינימאלית על הקשר הסיבתי הכולל בין הסיכון הגנטי למחלת צליאק ובין התפתחות דיכאון לאחר לידה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מחקר רנדומיזציה מנדליאנית זה מצביע על קשר בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!