אלרגיה

חילי"ק גנטיקה

תוצאות מבטיחות למתן Teclistamab כנגד מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול (N Engl J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Teclistamab, תכשיר המכוון כנגד B-Cell Maturation Agent (או BCMA), הוביל לשיפור פעילות מחלה בארבעה חולים עם מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול. בתיאור מקרה שפורסם בנפרד, Teclistamab השרה הפוגה בחולה עם לופוס עמידה לטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול CAR T Cells (או Chimeric Antigen Receptor) או ב-T-cell Engagers כנגד CD19 הוכח כיעיל במחקרים קטנים של חולים עם מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול. בחלק מהחולים המחלה נעוצה בתאי פלזמה המבטאים BCMA אך לא CD19, כך שזו עמידה לטיפולי CAR T-Cell המכוונים כנגד CD19. הטיפול ב- Teclistamab מכוון כנגד תאי T דרך CD3 ומכוון לתאי פלזמה.

בסדרת מקרים אחת, החוקרים טיפלו ב- Teclistamab בארבעה חולים עם מחלות אוטואימוניות עמידות ליותר מחמש תרופות מדכאות חיסון, כולל Rituximab: חולה אחד עם סקלרודרמה, חולה שני עם מחלת שיוגרן, חולשה שלישי עם מיוזיטיס דלקתי אידיופטי וחולה רביעי עם דלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים העלו בהדרגה את מינון Teclistamab במסגרת אשפוז: 0.06 מ”ג/ק”ג ביום 1, 0.3 מ”ג/ק”ג ביום 3 ו-1.5 מ”ג/ק”ג ביום 5. חולים 2, 3 ו-4 קיבלו מנת אחזקה של 1.5 מ”ג/ק”ג לאחר ארבעה שבועות וחולה 1 קיבל מנה של 1.5 מ”ג/ק”ג לאחר 12 שבועות.

בדיווח המקרה היחיד, החולה עם לופוס טופל במינון עולה של Teclistamab (0.06 מ”ג/ק”ג ו-0.3 מ”ג/ק”ג) ולאחר מכן 0.8 מ”ג/ק”ג ביום 7. החולה טופלה במינון של 1.5 מ”ג/ק”ג בשבוע שני וחמישי.

הטיפול ב- Teclistamab הוביל לשיפור משמעותי בפעילות המחלה בכל ארבעת החולים, עם ירידה משמעותית במחלה עורית, דלקת מפרקים ומדדי תפקוד ריאתי. הטיפול הדגים פרופיל בטיחות טוב, ללא רעילות עצבית או רעילות למח עצם ודווח על שני מקרים של תסמונת שחרור ציטוקינים בדרגה נמוכה.

החוקרים זיהו המרת נוגדנים של PM-Scl-75, PM-Scl-100, Rheumatoid Factor ונוגדנים עצמיים כנגד Mutated Citrullinated Vimentin ורמות נמוכות יותר של נוגדנים עצמיים ANA, MDAS, SS-A/Ro, SS-B/La ו-PL-7 לאחר הטיפול.

בדיווח המקרה הנפרד, החולה השיגה הפוגה מלאה ללא טיפול תרופתי לאחר שישה שבועות, כפי שהוגדר לפי SLE-DAI 2000. רמות נוגדני Anti-Double-Stranded DNA בחולה עם לופוס ירדו במהירות והגיעו לערך תקין עד שבוע 5 ונותרו לא-מדידות עד שבוע 16.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול המכוון כנגד BCMA הדגים תוצאות מבטיחות בחולים עם מחלות אוטואימוניות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם טיפול זה יוביל להפוגה קלינית ממושכת.

N Engl J Med, Sep 4, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר