בילדים עם אלרגיה לבוטנים שהשיגו הפוגה עם טיפול אימונותרפי (SLIT או Sublingual Immunotherapy) תועדה פעילות באזופילים נמוכה יותר לפני הטיפול ודיכוי משמעותי יותר של באזופילים לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שחוו כישלון טיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם פעילות באזופילים מנבאת את התוצאות הקליניות בילדים עם אלרגיה לבוטנים שהופנו לטיפול SLIT כחלק ממחקר אקראי ומבוקר. הם התמקדו בנתונים אודות 19 ילדים שקיבלו טיפול אימונותרפי במשך 36 חודשים, לאחר מכן תקופת הימנעות בת שלושה חודשים, להערכת הפוגה.
דגימות דם נאספו במסגרת המחקר להערכת פעילות באזופילים דרך ביטוי CD63 וביטוי CD203c בתגובה לגירוי עם ריכוזים משתנים של תמצית בוטנים (1000 מ”ג/מ”ל, 100 ננוגרם/מ”ל, 10 ננוגרם/מ”ל, או 1 ננוגרם/1 מ”ל) ונוגדנים כנגד IgE.
התוצאים הקליניים הוגדרו כהפוגה (סבילות של 4,443 מ”ג של חלבון בוטנים לאחר 36 ו-39 חודשים), דה-סנסיטיזציה (סבילות 4,433 מ”ג לאחר 36 חודשים אך פחות מ-4,443 מ”ג לאחר 39 חודשים) וכישלון טיפול (סבילות של פחות מ-4,443 מ”ג לאחר 36 חודשים).
בקרב ילדים שהשיגו הפוגה, ביטוי CD63 היה מדוכא משמעותית לאחר שנה אחת עם כל ריכוזי בוטנים. באלו עם כישלון טיפול לא תועד שינוי דומה.
בילדים שהשיגו הפוגה תועדה גם פעילות באזופילים נמוכה יותר משמעותית בתחילת הדרך, בהשוואה לילדים עם כישלון טיפול.
בהשוואה לפלסבו, טיפול אימונותרפי תת-לשוני הפחית פעילות באזופילים עם ריכוזי בוטנים נמוכים יותר (100, 10 ו-1 ננוגרם/מ”ל) לאחר שנה אחת, כאשר ההבדל נותר לאורך 36 חודשים.
מהנתונים עולה כי פעילות באזופילים התחלתית נמוכה יותר ודיכוי באזופילים במהלך 12 החודשים הראשונים עשויה להיות גורם מרכזי בהצלחת טיפול אימונותרפי תת-לשוני. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים המתמקדים בהגדרת מהירות דיכוי באזופילים באלו אשר ישיגו הפוגה בהמשך. החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות באזופילים עשויה לשמש כסמן המנבא את הצלחת טיפול אימונותרפי כנגד אלרגיה לבוטנים.
J Allergy Clin Immunol, Apr 15, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!