ממחקר חדש במודל עכבר עולה שמתן פרי-וסקולרי של rapamycin מעכב את התפתחות ההיפרפלזיה  של הנאו-אינטימה בשתלים ורידיים.

Rapamycin הוא תכשיר המדכא את מערכת החיסון ובנוסף בעל יכולת עיכוב פרוליפרציה. תומכון (stent)המצופה ב- rapamycin, לדוגמה, הראה שיעור נמוך יותר של רה-סטנוזיס.

במודל עכבר, העבירו את ה- inferior vena cava מתורם ומיקמו אותו במקום ה- common carotid artery אצל המקבל. בהמשך חלק מהעכברים קיבלו טיפול ב-100 µg או 200 µg של rapamycin במתן פרי-וסקולרי. קבוצת הבקרה לא קיבלה טיפול מקומי.

השתלים הוצאו מהחיות לאחר שבוע אחד, 2, 4 ו-6 שבועות.

החוקרים מצאו שבעוד שבשתלים שהוצאו מחיות שלא קיבלו טיפול היה העובי הממוצע של האינטימה 9.6 µm, 11.9 µm, 46.6 µm ו-57.5 µm לאחר שבוע, 2, 4 ו-6 שבועות, בהתאמה. בקרב החיות שקיבלו טיפול ב- rapamycin (200 µm) היה עובי האינטימה 4.3 µm, 3.8 µm, 17.1 µm ו- 33.9 µm לאחר אותם פרקי זמן בהתאמה (ההבדל לאחר שבוע ושבועיים מובהק סטטיסטית).

החוקרים מצאו עוד שהירידה בעובי האינטימה לוותה בקבוצת הטיפול בירידה בהסננה של תאים חיוביים ל-CD8 ול- metallothionein.

לסיכום ציינו החוקרים שמהממצאים עולה ש- rapamycin במתן פרי-וסקולרי מעכב היפרפלזיה של האינטימה בשתלים ורידיים במודל עכבר. תרופה זו עשויה להיות יעילה לטיפול בשתלים ורידיים.

Schachner T, Ann Thorac Surg 2004;77:1580-1585