במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים על תוצאות סקירה חדשה, מהן עולה כי נוגדי-קרישה פומיים ישירים והפרין במשקל מולקולארי נמוך הפחיתו את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בהשוואה לאי-מתן טיפול פעיל, אך זאת לצד עליה בסיכון בדימום בהיקף דומה. נוגדי-קרישה פומיים ישירים ככל הנראה מונעים אירועים תסמיניים של תרומבואמבוליזם ורידי בהיקף גדול יותר מטיפול מונע בהפרין במשקל מולקולארי נמוך.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון באופן שיטתי את ההשפעה של נוגדי-קרישה פומיים ישירים והפרין במשקל מולקולארי נמוך למניעת תרומבואמבוליזם בחולים לאחר ניתוח לא-לבבי. הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים שזוהו לאחר חיפוש במאגרי Medline, Embase ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו מבוגרים שעברו ניתוח לא-לבבי והשוו בין הפרין במשקל מולקולארי נמוך (מינון מניעתי או גבוה יותר) עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים או ללא טיפול פעיל. התוצאים העיקריים כללו תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני, תסחיף ריאתי תסמיני ודימום מג’ורי.
החוקרים זיהו 68 מחקרים אקראיים ומבוקרים (51 מחקרים באורתופדיה, 10 מחקרים בכירורגיה כללית, ארבעה מחקרים בגניקולוגיה, שני מחקרים בכירורגית חזה ומחקר אחד באורולוגיה) עם 45,445 חולים.
מהנתונים עולה כי מתן הפרין במשקל מולקולארי נמוך במינון נמוך (יחס סיכויים של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.67) ובמינון גבוה (יחס סיכויים של 0.19, רווח בר-סמך 95% של 0.07-0.54) ומתן נוגדי-קרישה פומיים ישירים (יחס סיכויים של 0.17, רוח בר-סמך 95% של 0.07-0.41) הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי תסמיני, בהשוואה לאי מתן טיפול פעיל.
הטיפולים הפעילים לא הפחיתו את הסיכון לתסחיף ריאתי תסמיני (עדויות בדרגת ודאות נמוכה-עד-בינונית).
טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים והפרין במשקל מולקולארי נמוך לוו בעליה של פי 2-3 בסיכון לדימום מג’ורי, בהשוואה לאי מתן טיפול פעיל (עדויות בדרגת ודאות בינונית-עד-גבוהה), עם הבדלים בסיכון האבסולוטי של עד 50 ל-1,000 חולים בסיכון גבוה.
בהשוואה להפרין במשקל מולקולארי נמוך, מתן מינון גבוה לא הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי תסמיני (יחס סיכויים של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.26-1.27) אך לווה בסיכון מוגבר לדימום מג’ורי (יחס סיכויים של 1.87, רווח בר-סמך 95% של 1.06-3.31); טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי תסמיני (יחס סיכויים של 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.89) ללא עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לדימום מג’ורי (יחס סיכויים של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.69).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה מעידים על ההשפעה המגנה של נוגדי-קרישה פומיים ישירים והפרין במשקל מולקולארי נמוך מפני תרומבואמבוליזם ורידי, כאשר נוגדי-קרישה פומיים ישירים ככל הנראה מספקים הגנה טובה יותר מהפרין במשקל מולקולארי נמוך מפני תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!