כירורגיה לב חזה

היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית.

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של החולים. עם זאת, אין נתונים רבים אודות תוצאות התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלות כלי דם היקפיות.

החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 143 חולים שעברו התערבות כלי דם היקפית בגישה רדיאלית בתקופה שבין פברואר 2020 ועד ספטמבר 2022 במרכז יחיד.

מבין 491 פרוצדורות לטיפול במחלות כלי דם היקפיות, 156 (31.8%) בוצעו דרך העורק הרדיאלי. אתרים אנטומיים להתערבות כללו את העורק הפמוראלי (44.8%), עורק כסל (31.1%), פופליטאלי (9.6%), פרונאלי (2.7%), טיביאלי (9.9%) ותת-בריחי (1.9%). הפרוצדורה בוצעה דרך עורק רדיאלי ימני (92.9%), עורק רדיאלי שמאלי (4.5%) או עורק אולנרי ימני (2.6%). הסרת נגע טרשתי בוצעה ב-34.7% מהמקרים.

המרה לגישה פמורלית בוצעה ב-3 מקרים (1.9%) לאור ספאזם עורקי ונגעים שאינם ניתנים למעבר. גישה פדאלית במקביל בוצעה בשני מקרים (1.3%).

שיעור הסיבוכים סביב הפרוצדורה עמד על 3.84%, כאשר המטומה באתר הדיקור הייתה הסיבוך הנפוץ ביותר (3.2%); לא תועדו מקרים בהם נדרש עירוי דם, התערבות ניתוחית, או הארכת משך האשפוז. במהלך המעקב תועד מקרה יחיד (0.64%) של אירוע מוחי באשפוז. שיעורי התמותה עמדו על 1.4% לאחר 30 ימים, 2.8% לאחר שישה חודשים ו-4.2% לאחר שנה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת התערבות לטיפול במחלת כלי דם היקפית המבוצעת דרך העורק הרדיאלי הינה גישה ישימה ובטוחה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להשוות את היעילות והבטיחות של גישה זו אל מול השלמת ההתערבות דרך העורק הפמוראלי.

Am J Cardiol, Jun 28, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה