במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין הוכחות כי בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים באמצעות ניטור אלקטרוקרידוגרפי רציף לאורך שבועיים בחולים בגילאי 70 שנים ומעלה הביאו להפחתת הסיכון לאשפוזים עקב אירוע מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב אשר לעיתים קרובות אינה מאובחנת ומעלה את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי. למרות שמחקרים אקראיים המבוססים על בדיקות סקר ארוכות טווח הדגימו עליה בזיהוי הפרעת הקצב, אין מחקרים המעידים כי בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים מפחיתות את הסיכון לאירוע מוחי.
במחקר GUARD-AF (או Reducing Stroke by Screening for Undiagnosed Atrial Fibrillation in Elderly Individuals) הושלמו בדיקות סקר של מטופלים במרפאות ראשוניות באמצעות ניטור אלקטרוקרדיוגרפי רציף לאורך 14 ימים במטרה לקבוע אם בדיקות סקר להפרעת הקצב בשילוב עם החלטה על טיפול בנוגד-קרישה פומי הפחיתו את הסיכון לאירוע מוחי ומלווים בתועלת קלינית לעומת הטיפול הסטנדרטי.
המחקר הפרוספקטיבי, אקראי, מבוקר, כלל מטופלים בגילאי 70 שנים ומעלה מ-149 מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבוצת בדיקות סקר או קבוצת טיפול סטנדרטי. תוצא היעילות העיקרי היה אשפוזים עקב אירוע מוחי מכל-סיבה ותוצא הבטיחות העיקרי היה אירועי דמם.
מגפת הקורונה הובילה להפסקה מוקדמת של הגיוס למחקר, כאשר נכללו 11,905 משתתפים (גיל חציוני 75 שנים, 56.6% נשים) באוכלוסייה לפי כוונה לטפל, כאשר חציון משך המעקב עמד על 15.3 חודשים.
הסיכון לאירוע מוחי בקבוצת המטופלים שעברו את בדיקות הסקר עמד על 0.7%, זאת בהשוואה ל-0.6% בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 0.69-1.75). הסיכון לדימומים עמד על 1.0% בקבוצת ההתערבות לעומת 1.1% בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.60-1.26).
שיעורי אבחנה של פרפור פרוזדורים עמדו על 5% בקבוצת בדיקות הסקר ועל 3.3% בקבוצת הביקורת, כאשר שיעורי התחלת טיפול נוגד-קרישה פומי לאחר ההקצאה האקראית עמדו על 4.2% ו-2.8%, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים במניעת אירועים מוחיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!