דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Van Camp G, Flamez A, Cosyns B, et al. Treatment of Parkinsons disease with pergolide and relation to restrictive valvular heart disease. Lancet 2004;363:1179-1183.

רקע.

מחלה לבבית מסתמית רסטריקטיבית דווחה בחולי פרקינסון המטופלים בפרגולייד. אולם, קיים מעט מידע לגביי שכיחות, חומרה, תלות במינון, הפיכות של מחלה זו הנגרמת ע”י פרגולייד ולגביי הלחצים הריאתיים בחולים אלה. מטרת עבודה זו היתה להבהיר מאפיינים אלה בקבוצה גדולה של חולים.

שיטות.

78 חולי פרקינסון המטופלים בפרגולייד ו- 18 חולים שלא טופלו עם דופאמין- אגוניסט הקשור לארגוט (קבוצת ביקורת) הוערכו באמצעות אקו- לב. נעשה שימוש במערכת ניקוד מסתמית, שנעה בין 1 (מחלה לבבית מסתמית רסטריקטיבית דמוית-ארגוט מוכחת ) ל- 4 (אין מחלה). לגביי המסתם המיטרלי נמדדו שטחי הפתיחה ומרחקי הפתיחה. לחצים סיסטוליים של העורק הפולמונרי חושבו מזרם הרגורגיטציה הטריקוספידלי.

תוצאות.

מחלה לבבית מסתמית רסטריקטיבית מכל סוג נמצאה ב- 26 (33%) מהחולים בקבוצה שטופלה בפרגולייד ובאף אחד מהחולים בקבוצת הביקורת. מחלה חשובה (ניקוד 1 או 2) היתה קיימת ב-15

(19%) מהחולים בקבוצת הפרגולייד ובאף אחד מהחולים בקבוצת הביקורת. המרחקים ואזורי הפתיחה הממוצעים של המסתם המיטרלי היו 1.08 ס”מ ו- 2.39 ס”מ רבוע בקבוצה עם מחלה מיטרלית רסטריקטיבית לעומת 0.63 ס”מ ו- 1.39 ס”מ רבוע בקבוצה הלא- רסטריקטיבית. נמצא קשר משמעותי בין המינון המצטבר של פרגולייד ואזורי הפתיחה של המסתם המיטרלי. הלחצים הסיסטוליים הממוצעים של העורק הפולמונרי היו 39.3 מ”מ כספית בקבוצה שנטלה מינון גבוה לעומת 38.5 מ”מ כספית בקבוצה שנטלה מינון נמוך ו- 31 מ”מ כספית בקבוצת הביקורת. הטיפול בפרגולייד הופסק ב- 6 חולים בשל המחלה הלבבית- מסתמית רסטריקטיבית ובשניים מהם נמצאה נסיגה של המחלה.

מסקנות.

מחלה לבבית מסתמית רסטריקטיבית איננה ממצא נדיר בחולים המטופלים בפרגולייד. אם מחלה זו מאובחנת בחולים הנוטלים פרגולייד, יש לשקול החלפה של הטיפול לתרופה שאינה קשורה לארגוט.

הצעות לקריאה נוספת: