קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

האם טיפול משולב בקוצב ותרופות אנטי-אריתמיות יעיל לטיפול בפרפור פרוזדורים שאינו מגיב לטיפול תרופתי?

ממחקר חדש עולה כי טיפול משולב, הכולל קוצב המשתלט על הקצב מהעליה הימנית ותרופה אנטי-אריתמית (AAD) מקטין את הסיכון לפרפור פרוזדורים סימפטומטי (AF) בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים סימפטומטי חמור, שאינו מגיב לטיפול תרופתי, ללא בראדיאריתמיות. החוקרים משערים כי טיפול משולב עשוי להוות אלטרנטיבה טובה לטיפולים פולשניים אחרים בחולים שאינם מגיעים לקצב תקין באמצעות טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות.

המחקר בוצע כדי לקבוע את יעילות השתלטות הקוצב על קצב העליה הימנית במניעת AF , ולזהות פקטורים המנבאים טיפול מוצלח בקוצב. החוקרים הגדירו טיפול מוצלח בקוצב כשילוב של ירידה בעומס AF של מעל 75%, בעזרת או ללא תרופות אנטי-אריתמיות; ירידה כוללת בעומס AF של 5% או פחות בשנה ופחות או של 1 ומטה במקרים של המרה חשמלית ו-AF פרסיסטנטית.

36 מטופלים, בגיל ממוצע של 61,  עם היסטוריה של AF Paroxysmal סימפטומטי חמור, שלא הגיבו לטיפול בשתי משפחות תרופות לפחות של תרופות אנטי-אריתמיות (Class I ו-Class III), וללא אינדיקציה לטיפול בקוצב. זמן החציון מאירוע AF הראשון היה 8 שנים. בתחילת המחקר, 58% מהנבדקים טופלו בתרופות אנטי-אריתמיות ממשפחה I או III ו-36% טופלו במעכבי ACE. בחודש שלפני הצבת הקוצב, 8 נבדקים (22%) עברו מ-Paroxysmal AF ל-AF קבוע. זמן החציון המוערך לעומס AF, שהוגדר כמספר אירועי AF ומשכם בחודש שלפני הצבת הקוצב, כפי שתואר ע”י הנבדקים, עמד על 30%.

כל הנבדקים טופלו בקוצב DDDRP לו 3 אלגרותימים לקיצוב, המתוכננים למנוע הישנות AF, כמו גם אלגורתים נגד קוצב טכיקרדיה, ויכולת המכשיר להעריך עומס AF.

3 האלגורתימים לקיצוב כוללים:


  • Atrial Preference Pacing (APP) אלגוריתם לשמירת קצב מהיר מהקצב האינטרינזי.

  • Atrial Rate Stabilization (ARS) אלגוריתם שנועד להימנע ממרווחי זמן קצרים-ארוכים לאחר Premature Atrial Complex.

  • Post-Mode switch Overdrive Pacing (PMOP) אלגוריתם שנועד לעכב את ההישנות המוקדמת של טכיאריתמיה של הפרוזדור, בעקבות הפסקת הפרעות קצב פרוזדוריות ע”י קיצוב זמני בקצב מהיר יותר.

הקוצבים כוונו ל-DDR (Dual Chamber Rate Response) בקצב נמוך של 70 פעימות לדקה, עם המשך טיפול בותרופות אנטי-אריתמיות. במקרים של הישנות AF, הופעלו מנגנוני המניעה ARS ו-APP (מנגנון PMOP לא היה בשימוש בכל הנבדקים במהלך המחקר כולו). כל הנבדקים קוצבו עם ליד בודד בפרוזדור הימני. לאחר ההשתלה נרשמו 4 אירועים הקשורים לפרוצדורה או למערכת הקוצב.

החוקרים דיווחו כי 19 נבדקים ענו על ההגדרה שנקבעה מראש לטיפול מוצלח בקוצב (53%). מהם, 13 נבדקים (68%) לא סבלו מאירוע AF במהלך השנה האחרונה למעקב. 14 נבדקים (72%) טופלו בנוסף גם בתרופות אנטי-אריתמיות ממשפחה I או III. בשני נבדקים ניתן היה להפסיק את הטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות לאור דיכוי מוצלח של AF. 4 נבדקים נזקקו להמרה חשמלית של הקצב. עומס AF בקבוצת המשתתפים שטופלו בהצלחה ירד מ-15% ל-0%. מהם, 42% קוצבו בקצב איטי יותר ובאמצעות מנגנוני המניעה (ללא ATP). 47% קוצבו בקצב נמוך של 70 פעימות בדקה, ועם שני מנגנוני המניעה.

לפי הגדרות המחקר, טיפול בקוצב נכשל ב-17 מהנבדקים, כולל 7 (41%) שטופלו בנוסף בתרופות אנטי-אריתמיות. במהלך תקופת המעקב, AF התקדם לAF קבוע ב-7 נבדקים. החוקרים דיווחו כי לא חל שינוי בעומס AF תחית המחקר בנבדקים אלו (חציון, 33%) והם זיהו קשר חזק בין עומס AF המשוער בתחילת המחקר ובין עומס AF בעקבות קוצב לב (P<0.001).

מניתוח התוצאות עולה כי עומס AF נמוך יותר בתחילת המחקר (מעל 10%) היה פקטור מנבא לטיפול לא-מוצלח. פקטורים מנבאים לטיפול מוצלח כללו טיפול משולב עם תרופות אנטי-אריתמיות ושימוש במעכבי ACE.

החוקרים משערים כי הירידה בעומס AF עשויה לנבוע מהשילוב עם מניעת טריגרים (Atrial Premature Complex), הפסקת טכיקרדיה פרוזדורית רגילה שעשויה להשרות AF ע”י ATP, ובסופו של דבר המרה של הקצב ו-Remodeling.

הם מוסיפים כי הם מתפתים לשער כי ייתכן ומעכבי ACE הם האחראים למניעת התפתחות Remodeling חמור, בלתי=הפיך, ומניעת כשלון טיפול בקוצב, או שתרמו להמרה המהירה של תהליך Remodeling.

בנוסף למדגם הקטן, החוקרים מודעים למגבלות נוספות של המחקר, כולל העובדה שעומס AF המשוער בחודש שלפני השתחלת הקוצב היה תלוי בדיווח של החולים. הם הציעו כי הדבר הטוב ביותר היה להעריך את המטופל לאחר השתלת הקוצב שמכוון ל-DDI או AAI עם 34 פעימות לדקה, בכדי לקבל נתונים על עומס AF בחודש שלפני הטיפול.

מהמחקר הנוכחי עולים שיעורי הצלחה גבוהים בהורדת עומס AF, בהשוואה למחקרים אחרים שבדקו את השפעת הקיצוב הפרוזדורי על עומס AF. החוקרים מציינים כי מרבית המחקרים הללו בדקו חולים עם אינדיקציות להשתלה ומציעים כי הממצאים מהמחקרים מרמזים כי קיימים שיעורי תגובה גבוהים יותר לקיצוב פרוזדור ימני בקרב חולים ללא אינדיקציות לקוצב. החוקרים קוראים לבצע מחקרים נוספים בכדי להעריך את יעילות טיפול בקוצב לב במקרים של AF סימפטומטי, בחולים ללא אינדיקציה לקוצב לב.

לסיכום, החוקרים טוענים כי טיפול משולב הכולל קוצב לב ותרופות אנטי-אריתמיות, ומעכבי ACE, עשוי להיות אופציה טיפולית מושכת לטיפול בחולי AF עמיד לטיפול תרופתי, ללא בראדיאריתמיה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך