הכנסת תומכן לעורקי הצוואר הינה בטוחה ויעילה

נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה, מראים כי רופאים יכולים לבצע בצורה יעילה ובטוחה הכנסת תומכן לעורק הצוואר במסגרת הקהילה. לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את יעילותה של תכנית אימון קפדנית, במטרה להכשיר רופאים, ולתת להם ניסיון ומומחיות בהשתלת תומכן בעורק הצוואר במסגרת של טיפול בקהילה.

לדברי החוקרים, היו למחקר שתי מטרות. הראשונה- בדיקה האם ניתן להעביר את הטכנולוגיה בהצלחה לקהילה ממסגרת של מחקר קליני, והשנייה- ווידוא שאין תופעות נדירות ובלתי צפויות המתרחשות עקב שימוש במכשיר.

עפ”י נתונים ממשרד הרישום CAPTURE שהוצגו בכינוס של ה- American College of Cardiology, ב-2500 חולים סיפטומטים ואסימפטומטים שהיו בסיכון גבוה, שיעור האירועים במשך 30 יום, שכלל מוות, שבץ או התקף לב, היה 5.7%- נמוך משמעותית מהשיעור שנצפה במחקר ACCULINK for Revascularization of Carotids in High-Risk Patients (8.3%). הנתונים החדשים שפורסמו, כללו 1000 חולים נוספים.

במטרה לקבוע האם הטכנולוגיה יכולה להיות בטוחה ויעילה בהעברתה לרופאים עם דרגות משתנות של ניסיון, חוקרי CAPTURE חילקו את המנתחים לשלוש קבוצות: כאלה שהשתילו לפחות 5 תומכנים בעורק הצוואר עם מערכת ה-ACCULINK/ACCUNET , ושהיו עם ניסיון בהשתלת תומכן בעורק הצוואר (רמה 1); כאלה עם ניסיון בהשתלת תומכן בעורקי הצוואר (מעל 10 ניתוחים) אך ללא ניסיון עם מערכת ה-ACCULINK/ACCUNET (רמה 2); וכאלה המנוסים באנגיוגרפיה של עורקי הצוואר, אך ללא ניסיון בהשתלת תומכן בעורק הצוואר (רמה 3).

באופן כללי, התוצאות היו דומות למה שהוצג בכינוס של ה- American College of Cardiology, אך תוספת החולים חיזקה את המסקנות הקודמות כי רופאים בבתי חולים בקהילה מסוגלים לבצע בבטחה השתלת תומכן בעורקי הצוואר. על-אף שקרדיולוגים התערבותיים השתילו את מרבית המכשירים, לא נמצאו הבדלים בתוצאות בקרב המומחים השונים לאחר התאמה למקרה. התומכן ניתק ב-0.2% מהמקרים, אך לאחר התאמה למערכת, לא דווחו כישלונות נוספים של המכשיר.

החוקרים מציינים, כי בעולם ה- endarterectomy(הסרת החלק הפנימי של העורק), באופן היסטורי, ישנם הבדלים ברורים בין בתי חולים מחקריים ולא מחקריים. כך למשל המחקרים North American Symptomatic Carotid Endarterectomy Trial ו- Asymptomatic Carotid Atherosclerosis Study, הראו תוצאות טובות למדי, אך כאשר יצאו מחוץ למחקר, התברר כי התוצאות פחות טובות מכפי שחשבו. התמותה הייתה גבוהה פי 3-4 ממה שנצפה במחקרים. בהשתלת תומכן בעורקי הצוואר, לעומת זאת, החוקרים מראים כי הטכנולוגיה יכולה לעבור בבטחה אל מחוץ למסגרת המחקרית.

ב-CAPTURE, קרוב ל-90% מהחולים היו אסימפטומטים, בשונה מהמחקרים  Stent-Supported Percutaneous Angioplasty of the Carotid Artery versus Endarterectomy ו- Endarterectomy versus Angioplasty in Patients with Symptomatic Severe Carotid Stenosis שפורסמו לאחרונה. מחקרים אלה, שכללו חולים סימפטומטים, כשלו בניסיונם להראות כי השתלת תומכן בעורקי הצוואר הינה טובה לא פחות מ- endarterectomy בעורקים אלה.

ה- Carotid Revascularization vs Stenting Trial, המבצע השוואה ראש בראש של היעילות של endarterectomy לעומת השתלת תומכן בעורקי הצוואר, במניעת שבץ למשך תקופת מעקב של 4 שנים, מתקדם בימים אלו. מחקר אחר, ישווה אנגיופלסטיה והשתלת תומכן לעומת endarterectomy בפרטים אסימפטומטים עם חסימה משמעותית של עורק הצוואר.

נתונים נוספים מטעם CAPTURE יפורסמו בקרוב, כאשר התכנית היא למצוא גורמים מנבאים, שיסייעו לקבוע מי הם החולים המתאימים להשתלת תומכן.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך