קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

הקשר בין היסטוריה של גאוט וטיפול באלופורינול ובין הסיכון לאי-ספיקת לב (Arch Intern Med)

ממחקר תצפיתי שכלל למעלה מ-25,000 חולי אי-ספיקת לב עולה כי היסטוריה של גאוט ו/או התקף חריף של גאוט, מלווים בסיכון מוגבר לאשפוז חוזר או תמותה. החוקרים המשיכו ובחנו את חשיבות הטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם גאוט, ומצאו כי Allopurinol (זילול) לווה בתוצאות טובות יותר.

לדברי החוקרים, זוהי הפעם הראשונה בה הוכח כי לאבחנה של גאוט יש השפעה על תוצאות אי-ספיקת לב. עם זאת, יש להתייחס בזהירות לממצאי המחקר, והם אינם מהווים עדות התומכת במתן Allopurinol לחולי אי-ספיקת לב, בשל הטיב התצפיתי של המחקר.

עם זאת, מחקר קליני הנערך בימים אלו בארה”ב וכולל כ-250 חולי אי-ספיקת לב עם רמות מוגברות של חומצה אורית בדם, שחולקו לטיפול ב- Allopurinol או פלסבו, למשך שישה חודשים, צפוי לסייע להבין טוב יותר את הנושא.

החוקרים מסבירים כי עליה ברמות חומצה אורית בדם מעלה את הנטייה לגאוט, כאשר מחקרים קודמים הוכיחו כי גאוט הינה גורם סיכון בלתי-תלוי למחלת לב איסכמית ותמותה. לאור זאת, החוקרים ביקשו לבחון אם קשר דומה קיים בין גאוט ובין אי-ספיקת לב.

החוקרים ביקשו גם לקבוע אם בחולים עם היסטוריה של גאוט (ללא התקפים מזה כחמש שנים) שנטלו Allopurinol, התוצאות טובות יותר. לאחרונה הוכח כי Allopurinol הינו טיפול יעיל בחולים עם אנגינה יציבה כרונית.

המחקר כלל חולי אי-ספיקת לב בגיל 68 שנים ומעלה. היעד העיקרי היה מדד משולב של אשפוזים חוזרים עקב אי-ספיקת לב ותמותה מכלל הסיבות. היעד המשני היה שילוב של תמותה מכלל הסיבות. יחסי הסיכויים תוקננו לערפלנים, דוגמת אוטם לבבי קודם, אי-ספיקת כליות, מינון משתנים יומי וטיפול בגאוט המוכר כגורם המעודד אי-ספיקת לב, דוגמת NSAID או סטרואידים.

מבין 25,090 משתתפים במדגם, היעד העיקרי של המחקר תועד ב-14,327 משתתפים. הן היסטוריה רחוקה של גאוט והן התקף חריף של גאוט (בתוך 60 ימים) לוו בסיכון מוגבר לתמותה או אשפוז חוזר בגין אי-ספיקת לב (ARR = 2.06 ו-ARR = 1.63, p<0.001, בהתאמה).

לפיכך, חולים עם אי-ספיקת לב והיסטוריה של גאוט מהווים קבוצה בסיכון גבוה.

החוקרים המשיכו ובחנו את השפעות הטיפול ב- Allopurinol, שלא היה קשור ליעד העיקרי במדגם כולו של חולים עם אי-ספיקת לב אך לווה בירידה של כ-30% בסיכון לתמותה או אשפוז חוזר עקב אי-ספיקת לב באלו עם היסטוריה של גאוט (ARR = 0.74,  p<0.001 ו-ARR = 0.69,  p<0.001, בהתאמה).

עם זאת, החוקרים מוסיפים כי ייתכנו תופעות רעילות חמורות עקב מתן Allopurinol לחולי אי-ספיקת לב, ומכאן החשיבות של התייחסות נכונה לממצאים  העולים ממחקרים תצפיתיים.

Arch Intern Med 2010; 170:1358-1364

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • חשש לקשר בין שימוש ב־Semaglutide לבין NAION – מחקר רב־מרכזי רחב

    חשש לקשר בין שימוש ב־Semaglutide לבין NAION – מחקר רב־מרכזי רחב

    רקע Semaglutide (שם מסחרי: Ozempic / Rybelsus), ממשפחת ה-GLP-1RA, הפכה לתרופה נפוצה בטיפול בסוכרת סוג 2 עקב יתרונותיה הקרדיו־כלייתיים. לאחרונה עלו דיווחים המצביעים על קשר אפשרי בין השימוש בתרופה זו לבין התפתחות Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy (NAION), סיבת עיוורון פתאומית נפוצה בקרב מבוגרים. מטרת המחקר לבדוק אם קיים קשר בין שימוש ב-semaglutide לבין הופעת […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו בכתב העת Allergy, עולה כי טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים הוביל לשיפור מדדי איכות חיים ולשינויים אימונולוגיים משמעותיים, כולל דיכוי תגובתיות תבחין עורי ועליה בריכוז נוגדנים ספציפיים כנגד בוטנים. המחקר בשלב 2 בחן את תוצאות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים על-בסיס עדויות עולם-אמיתי. במסגרת […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר