דנרבציה סימפטטית כלייתית לטיפול ביתר לחץ דם עמיד (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-17 בנובמבר 2010 ב-Lancet והוצג בכנס ה- American Heart Association (AHA) השנתי, עולה כי בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, פרוצדורה לדנרבציה סימפטטית כלייתית הובילה לירידה מובהקת בערכי לחץ הדם, ללא סיבוכים מז’וריים.

החוקרים כותבים כי אנשים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול סובלים מסיכון מוגבר לשבץ ואי ספיקת כליות, ומהווים אתגר טיפולי. הם מסבירים כי הפתוגנזה של יתר לחץ דם ראשוני (Essential hypertension) קשורה להפעלה המערכת הסימפטטית בכלייה. לדבריהם, בעבר נעשו ניסיונות לדנרבציה סימפטטית כלייתית בגישה ניתוחית, אך ללא הצלחה. בגישה המילעורית שנבדקה כעת, הכניסה לכלי הדם מתבצעת דרך העורק הפמורלי דו-צדדית.  קטטר ה-Symplicity מוכנס דרך העורק הפמורלי לעורק הכלייתי, וגורם באמצעות גלי רדיו לאבלציה (Radiofrequency ablation) של הסיבים הסימפטטים הסמוכים לעורק. עלות הפרוצדורה דומה לזו של אנגיוגרפייה רגילה, ומוערכת סביב 10,000$.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות והיעילות של פרוצדורה לדנרבציה סימפטטית כלייתית (catheter-based renal denervation), להורדת לחץ הדם באנשים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

מחקר ה-Symplicity HTN-2 הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי אקראי, שכלל 106 משתתפים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי של 160 מ”מ כספית או יותר (או 150 מ”מ כספית ומעלה במשתתפים עם סוכרת סוג 2), תחת טיפול ב-3 תרופות להורדת לחץ דם לפחות. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לטיפול דנרבצייה כלייתית בשילוב עם הטיפול התרופתי הקודם שקיבלו (n=52), או לקבוצת ביקורת שכללה את המשך הטיפול הקודם (n=54). יעד המחקר העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי לאחר 6 חודשים.

החוקרים מציינים כי 49 משתתפים בקבוצת הדנרבציה הכלייתית (94%) ו-51 משתתפים בקבוצת הביקורת (94%) השלימו את תקופת המעקב ונבדקו לאחר 6 חודשים. מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הדנרבציה הכלייתית נצפתה ירידה ממוצעת של 23/12 מ”מ כספית בלחץ הדם, בהשוואה לערכים הבסיסיים (p<0.0001). לעומת זאת, בקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי מובהק בערכי לחץ הדם בסיום המחקר. כמו כן, לאחר 6 חודשים נצפה הבדל של 33/11 מ”מ כספית בערכי לחץ הדם של 2 הקבוצות (p<0.0001).

ב-84% מהמשתתפים בקבוצת הדנרבציה הכלייתית נצפתה ירידה של 10 מ”מ כספית לפחות בלחץ הדם הסיסטולי לאחר 6 חודשים, לעומת 35% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת (p<0.0001). החוקרים מציינים כי לא ברור מדוע 16% מהמשתתפים בקבוצת הדנרבצייה הכלייתית לא הגיבו לטיפול. בנוסף, רק 39% מהמשתתפים בקבוצת הדנרבציה הכלייתית הגיעו לאיזון של ערכי לחץ הדם, עם ערכים סיסטוליים נמוכים מ-140 מ”מ כספית.

החוקרים כותבים כי לא נצפו תופעות לוואי חמורות הקשורות לפרוצדורה, ולא נמצא הבדל בשיעור תופעות הלוואי בין 2 הקבוצות. הם מפרטים כי לאורך המעקב לא נצפו הצרויות או אניוריזמות של עורקי הכלייה ולא חל שינוי בתפקוד הכלייתי במשתתפים שעברו את הפרוצדורה.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי דנרבצייה סימפטטית כלייתית היא הליך בטוח, אשר הוביל לירידה בערכי לחץ הדם במטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר מסקרנות, אך למחקר קיימות מספר מגבלות, כולל היעדר סמיות או טיפול פלסבו. כמו כן, יתר לחץ דם שיניוני ותסמונת החלוק הלבן (white-coat hypertension) לא הוגדרו כקריטריונים לאי-הכללה במחקר. לפיכך בשלב זה, דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Lancet 2010

למאמר המערכת ב-Lancet

לידיעה ב-TheHeart.org

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך