בנבדקים עם היחס הגבוה ביותר בין נתרן ואשלגן בתזונה נרשם סיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם היחס הנמוך ביותר במהלך מעקב בן 15 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 11 ביולי של כתב העת Archives of Internal Medicine.
לדברי החוקרים, זהו המחקר הגדול הראשון בו עקבו אחר מדגם די גדול של משתתפים והעריכו את צריכת הנתרן והאשלגן באותה עת.
על-סמך נתוני NHANES III (National Health and Nutrition Examination Survey) העריכו החוקרים את צריכת נתרן ואשלגן, כמו גם את היחס ביניהם, והקשר לסיכון לתמותה מכל סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
במהלך מעקב ממוצע של 14. שנים, תועדו 2270 מקרי תמותה, כולל 825 מקרי תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם ו-443 מקרי תמותה על-רקע מחלת לב איסכמית. לאחר ניתוח רב-משתנים, צריכת נתרן גבוהה יותר לוותה בעליה בשיעורי התמותה מכל סיבה (יחס סיכון של 1.20 לכל 1000 מ”ג ליום), בעוד שצריכה גבוהה יותר של אשלגן לוותה בסיכון נמוך יותר לתמותה (יחס סיכון של 0.80 לכל 1000 מ”ג ליום).
באשר ליחס נתרן-אשלגן, יחסי הסיכון המתוקנים בהשוואת הרבעון העליון עם התחתון היו 1.46 עבור תמותה מכל-סיבה, 1.46 עבור תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ו-2.15 עבור תמותה עקב מחלת לב איסכמית.
החוקרים כותבים כי חלק מהממצאים אינם חדשים, הקשר בין נתרן ויתר לחץ דם ידוע היטב, למרות שישנה חוסר-עקביות בכל הנוגע לנתרן ותמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם. כמו כן, ידוע כי רמה גבוהה של אשלגן מגנה מפני יתר לחץ דם, אך לא ידוע רבות אודות צריכת אשלגן ותחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.
מהתוצאות עולה כי יחס נתרן/אשלגן של פחות מ-1 מספק הגנה. המשמעות העיקרית הינה כי ישנה חשיבות רבה לדיאטה מאוזנת, גם ברמת המיקרו-נוטריינטים. יש לנסות ולהפחית את צריכת הנתרן, בעיקר ע”י הפחתת צריכת מזונות מעובדים, אך גם להגדיל את צריכת האשלגן, דרך פירות, ירקות ומוצרי חלב, המהווים מקור עתיר לאשלגן ודל בנתרן.
Arch Intern Med 2011; 171:1183-1191
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!