מתן טיפול חליפי בטסטוסטרון לרמות תקינות בגברים בגיל העמידה וקשישים עם היפוגונאדיזם, הביא לשיפור משמעותי בכל המרכיבים של התסמונת המטבולית לאחר 24 חודשים, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס מטעם ה-International Diabetes Federation World Diabetes Congress.
ההשפעה החיובית נותרה למשך לפחות שישים חודשים.
מדגם המחקר כלל 147 גברים עם היפוגונאדיזם, בגילאי 38-83 שנים, כולם פנו למרפאה אורולוגית עם רמות טסטוסטרון בטווח 0.14-3.51 ננוגרם למ”ל. הגברים טופלו ב-Testosterone Undecanoate במינון 1000 מ”ג, שניתן בזריקה פעם בשלושה חודשים, למשך לפחות 48 חודשים.
בתום 48 חודשי המחקר, הירידה הממוצעת בהיקף המותניים הייתה די משמעותית ועמדה על 8.0 סנטימטרים, כאשר בחלק מהמקרים מדובר היה בירידה פרוגרסיבית ועקבית עד 60 חודשים.
בנוסף, נרשמה ירידה של 12.9 קילוגרם במשקל הגוף, מ-106.6 ק”ג ל-93.7 ק”ג.
באשר לאחוז השינוי במשקל הגוף, המשתתפים איבדו כ-5% ממשקל הגוף ההתחלתי שלהם לאחר כ-15 חודשים, וכ-10% לאחר 3.5-4.0 שנות טיפול.
החוקרים הופתעו מהנתונים כאשר בחנו לראשונה את הנתונים. מטופלים שנטלו את הטיפול במשך שנה אחת עלולים לעלות 4.5-5.0 קילוגרם במסת הגוף הרזה ולאבד 5.0-6.0 קילוגרמים ממסת השומן אך ההשפעה הכוללת על המשקל היא מתונה. נתוני המחקר הנוכחי היו מפתיעים כאשר החוקרים זיהו ירידה של 12.9 קילוגרמים, ומנתונים לאחר 60 חודשים עולה כי המגמה נמשכת עדיין לא הגיעו לפלאטו, המשקל ממשיך לרדת.
בנוסף, חלה ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (ירידה של 15.2 ו-13.3 מ”מ כספית, בהתאמה), עם ירידה מ-155/94 מ”מ כספית ל-140/80.8 מ”מ כספית, לאחר 48 חודשים.
שיפור משמעותי נרשם גם עם פרופיל השומנים של החולים, כאשר רמות הכולסטרול בדם ירדו מ-297.7 ל-194.5 מ”ג לד”ל, רמות טריגליצרידים ירדו מ-290.4 ל-194.2 מ”ג לד”ל, ורמות LDL ירדו מ-160.4 ל-118.3 מ”ג לד”ל.
החוקרים אינם יודעים להסביר את ההשפעה שתועדה עם ערכי HDL. במהלך 24 החודשים הראשונים נרשמה עליה ברמות HDL ולאחר מכן החלה ירידה ברמות HDL. הסיבה אינה ידועה, אך ייתכן כי הדבר נובע מירידה מאסיבית ברמות כולסטרול כללי בחלק מהגברים עם רמות בסיסיות של 350-400 מ”ג לד”ל.
עוד זוהתה ירידה ראשונית משמעותית באנזימי הכבד, עם ירידה ברמות AST מ-43.9 ל-22.0 יחידות לליטר, וירידה ברמות ALT מ-46.6 ל-22.8 יחידות לליטר במהלך 24 החודשים הראשונים לטיפול, עם התייצבות לאחר מכן. ירידות אלו מעידות ככל הנראה על שיפור במחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול.
בנוסף, זוהתה ירידה בולטת ברמות CRP במהלך ארבע שנות המחקר, מ-7.1 ל-1.6 מ”ג לליטר, עובדה שלא הפתיעה את החוקרים מאחר שלאחרונה הוכח כי לטסטוסטרון פעילות נוגדת-דלקת.
הממצאים הצביעו גם על ירידה ברמות הסוכר בדם, עם ירידה ממוצע של 105.8 מ”ג לד”ל ל-97.0 מ”ג לד”ל במהלך ארבע שנות מחקר. ללא הבחנה בין אלו עם רמות סוכר מוגברות ואלו עם רמות סוכר תקינות בתחילת המחקר, החוקרים זיהו ירידה ממוצעת במהלך 1.5 השנים הראשונות ולאחר מכן הרמות התייצבו.
מומחים בתחום קוראים לערוך מחקרים אקראיים ופרוספקטיביים נוספים בנושא.
International Diabetes Federation World Diabetes Congress
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!