מתוצאות מחקר חדש עולה כי המשך טיפול תוך-ורידי ב- Bivalirudin למשך שעתיים לאחר צנתור כלילי, במקום הפסקת הטיפול בתום הפרוצדורה, מסייע במניעת טרומבוזיס מוקדם מאוד של התומכן, ללא עליה ניכרת בסיכון לדימומים.
לדברי החוקרים, הארכת משך הטיפול לשעתיים לאחר הפרוצדורה הינה גישה מעשית וכלכלית, מאחר שמדובר במתן תרופה שכבר הוכנה בכל מקרה, ואחרת נזרקת לאשפה. עוד הם מציינים כי הארכת משך הטיפול אינו שנוי במחלוקת מאחר שמנהל התרופות והמזון האמריקאי כבר נתן היתר למתן הטיפול למשך עד ארבע שעות.
הנתונים מבוססים על מחקר רטרוספקטיבי שכלל 346 חולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, שטופלו בשישה בתי חולים בוורמונט, כולל מרכז שלישוני המבצע צנתורים כליליים וחמישה בתי חולים שאינם מבצעים PCI.
מדובר באוכלוסיית חולים בסיכון גבוה, כאשר קרוב ל-20% מהחולים פיתחו הלם קרדיוגני או הפרעות קצב חדריות. בתלות בשאלה אם החולים פנו למרכז המבצע PCI או לאו, הם טופלו בקלופידוגרל או Prasugrel, וכן באספירין במינון 325 מ”ג, עם או בלי טיפול בהפרין מותאם למשקל.
לאחר מכן, ביחידת הצנתורים, הרופאים נתנו לחולים בולוס של Bivalirudin במינון 0.75 מ”ג לק”ג ולאחריו עירוי במינון של 1.75 מ”ג לק”ג לשעה. ב-82% מהחולים, העירוי ניתן למשך שעתיים.
החוקרים השוו את הנתונים אל מול ביקורות היסטוריות ממחקר HORIZONS-AMI, המחקר שביסס את מקומו של Bivalirudin כטיפול עדיף על משלב של הפרין ומעכבי Glycoprotein IIb/IIIa במהלך PCI בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST.
בקבוצת המטופלים ב- Bivalirudin במחקר HORIZONS-AMI, החולים טופלו בתרופה רק עד להשלמת אנגיוגרפיה או PCI.
שיעור הדימומים המג’וריים נטה להיות נמוך יותר בקבוצת המטופלים ב- Bivalirudin במשך שעתיים, בהשוואה לקבוצת המטופלים ב- Bivalirudin במחקר HORIZONS-AMI (2.5% לעומת 4.9%, p=0.067).
עם זאת, שיעור הדימומים היה נמוך יותר משמעותית עם עירוי בן שעתיים בהשוואה לפרוטוקול ששימש בקבוצת הביקורת במחקר HORIZONS-AMI, שכלל מתן מעכבי Glycoprotein IIb/IIIa (2.5% לעומת 8.3%, p=0.0006).
שיעור אירועי טרומבוזיס מוקדם מאוד של התומכן (כלומר, בתוך שש השעות הראשונות) היה נמוך מ-1% במדגם הנוכחי, ועמד על כ-0.5% בקבוצת המטופלים בעירוי בן שעתיים, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. מנגד, השיעור המדווח של טרומבוזיס מוקדם של התומכן (כלומר, בתוך 24 שעות) עמד על 1.4% בקבוצת המטופלים ב- Bivalirudin במחקר HORIZONS-AMI.
החוקרים מציינים כי השוואת חולים שלא חולקו באקראי לביקורות היסטוריות אינה יכולה להוכיח כי הארכת טיפול ב- Bivalirudin למשך שעתיים הינה גישה בטוחה ויעילה. עם זאת, בחולים בסיכון הגבוה ביותר לטרומבוזיס של התומכן, בעיקר חולי סוכרת ואלו שנדרשים לתומכנים חופפים, צפויה התועלת הרבה ביותר לגישה זו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!