פרפור פרוזדורים והסיכון למוות לבבי פתאומי (JAMA)

מחקר מן ה-Journal of American Medical Associaion מצא כי אירועי AF נקשרו לסיכון גבוה למוות למוות לבבי פתאומי SCD)  ) ול-NSCD באוכלוסיה הכללית .

הקשר בין פרפור פרוזדורים (AF) קשור לסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי (SCD) באוכלוסיה הכללית נבחן בשני מחקרים מבוססי אוכלוסיה.

במחקר Atherosclerosis Risk in Communities, (ה-ARIC ), ניתחו החוקרים מידע מ- 15,439 משתתפים , בני 45-64 בתחילת המחקר (בשנת 1987-89), כ-55 אחוזים מהם נשים, כ-26 אחוזים שחורים. המחקר הסתיים בסוף 2001.

במחקר בריאות הלב והעורקים (CHS), ניתחו החוקרים נתונים מ- 5479 משתתפים המבוגרים מגיל 65 )בתחילת המחקר), מתוכם כ-58 אחוזים נשים וכ-15% שחורים. המחקר הורכב מהקוהורט הראשון שנאסף ב1989-90 והשני ב-1992-3 ונהוא משך עד סוף 2006.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה SCD שסווג על ידי רופא בין האפשרות של מוות פתאומי, מצב ללא דופק שנגרם ככל הנראה מטכיאריתמיה חדרית. השניה,non-SCD , כלומר מוות ממחלת לב שלא התאימה לקריטריונים של SCD. באמצעות מודל סיכון פרופורציונלי הערייכו החוקרים את הקשר בין AF לבין SCD/NSCD.

במחקר ARIC נצפו 894 מקרי AF, 269 מקרים של SCD, ו-233 מקרים של NSCD במהלך תקופת התצפית. שיעורי ההאירעות הגולמיים של SCD היו 2.89 לכל 1000 אלף שנות אדם (עם AF) ו-1.3 לכל אלף שנות אדם במטופלים ללא AF. יחסי הסיכון מרובי המשתנים (HRs) של AF ל-SCD, היו 3.26 ו- 2.43, בהתאמה.

במחקר CHS, אירעו 1458 AF, 292 SCD ו- 581 NSCD במהלך המעקב שארך כ- 13 שנים. שיעורי האירעות הגולמיים ל-SCD היו 12 לכל 1000 שנות אדם במטופלים עם AF, ו-3.82 לכל 100 שנות אדם במשתתפים בלי AF. יחסי הסיכון מרובי המשתנים ל-AF היו 2.47 ל-SCD ו- 2.98 ל-NSCD.

לסיכום, אירועי AF נקשרו לסיכון גבוה למוות ל- SCD ול-NSCD באוכלוסיה הכללית. החוקרים מעודדים מחקרים נוספים כדי לזהות גורמים מנבאים ל-SCD במטופלים עם AF.

לידיעה ב-JAMA

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך