קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

ההשפעה של טכיקרדיה ממושכת על התוצאות לאחר אירוע מוחי (מתוך הכנס ה-42 מטעם ה-Society of Critical Care Medicine)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס ה-42 מטעם ה-Society of Critical Care Medicine עולה כי עליה ממושכת בקצב הלב לאחר דימום תת-עכבישי מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי לב-ריאה וסיבוכים אחרים. עם זאת, טיפול קודם בתרופות להורדת לחץ דם מספק הגנה מסוימת.

במחקר נכללו 445 חולים לאחר אירוע מוחי, 140 מהם (31%) עם טכיקרדיה ממושכת (שהוגדרה בנוכחות קצב לב מעל 95 פעימות לדקה למשך למעלה מ-12 שעות, לפחות במהלך תקופה אחת בת 24 שעות במהלך השהות ביחידת טיפול נמרץ).

החוקרים מדווחים כי זוהה קשר משמעותי בין עליה ממושכת בקצב הלב ובין סיבוכים דוגמת אי-ספיקת לב ואוטם לבבי.

טכיקרדיה ממושכת נקשרה גם עם תוצאות פחות טובות (יחס סיכויים של 1.9). לאחר תקנון לגיל, מדד Hunt and Hess בעת האשפוז, אובדן הכרה, מדד APACHE-2, נוכחות דימום תוך-מוחי ודימום בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת בקבלה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר יש עדויות משכנעות להמשך הערכת הטיפול ובחינת הדרכים לאיזון קצב הלב בחולים לאחר דימום תת-עכבישי.

Society of Critical Care Medicine (SCCM) 42nd Critical Care Congress

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך