קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

דווקא התרופות ממשפחת ה-NSAIDs עם הסיכון הקרדיווסקולרי הגבוה ביותר תופסות את נתח השוק הגדול ביותר..(PLOS)

המלצת החוקרים שפירסמו מאמר זה ב-PLOS היא חד משמעית : יש להוציא מרשימות התרופות המומלצות לשימוש של ה-WHO (ה-EML)  את התרופה הותיקה והמוכרת ממשפחת ה-NSAIDs  ה- Diclofenac (וולטרן, אביטרן וכו’) וזאת בשל הסיכון הקרדיווסקולרי הגבוה הכרוך בשימוש בה, שע”פ המימצאים שמציגים החוקרים, אינו נופל מזה של הויוקס שהוצא בזמנו מהשוק בשל כך.

המחברים מציינים ברקע שמס’ תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (כמו rofecoxib – ויוקס ) מעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ ויש להמנע מהשימוש בהן במטופלים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. כידוע, שיעורי התחלואה הקרדיווסקולרים גבוהים וממשיכים לעלות במדינות עם רמות הכנסה-בינוניות. המחברים ביקשו לחקור את באיזו מידה היקף העדויות של סיכון קרדיווסקולרי הקשור ל-NSAIDs תורגם להנחיות קליניות ולהקפי שימוש ב-15 ארצות שונות.

המידע על הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולרים בטיפול בתרופות ספציפיות ממשפחת ה-NSAIDs נלקח מתוך מטה-אנליזות של מחקרים רנדומליים וממחקרים תצפיתיים מבוקרים.

רשימת התרופות הספציפיות מקבוצת ה-NSAIDs המופיעות ברשימת התרופות החיוניות של ה-WHO (מה שמכונה ה-EMLs ) שימשה לצורך בחירת התרופות למעקב.

מכירות של תרופות מקבוצת ה-NSAIDs ב-15 מדינות לפי חלוקה ע”פ רמות הכנסה נמוכות-בינוניות – גבוהות התקבלה מה-IMS (מאגר סטטיסטי בינ”ל של מכירות תרופות ) או מהמשרד לבקרת תרופות הלאומי (באנגליה וקנדה).

שלוש תרופות (rofecoxib, diclofenac, etoricoxib) דורגו באופן עקבי כאלה שהכי המעלות את הסיכון הקרדיווסקולרי , בהשוואה לאי שימוש.  המחברים מדווחים שרופקוקסיב (ויוקס) הייתה קשורה לעליה בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים של בין 27%-45% , אטוריקוקסיב (ארקוקסיה) הכפילה (!)  את הסיכון , ודיקלופנאק העלה הסיכון בסד”ג של 40% , כולן בהשוואה לאי שימוש ב-NSAIDs .

נפרוקסן הייתה קשורה לסיכון קרדיווסקולרי נמוך. למרות זאת, מציינים החוקרים כי  דיקלופנאק הופיעה ב-74 רשימות לאומיות של  ה-EML , בעוד שנפרוקסן הופיעה רק ב-27 .

שימוש ברופקוקסיב לא תועד באף מדינה (בעקבות הוצאת הויוקס מהשוק). דיקלופנאק ואטוריקוקסיב (ארקוקסיה) , שתי התרופות המסוכנות ביותר מבחינה קרדיווסקולרית ע”פ מימצאי החוקרים, הנמצאות בשימוש כיום,  היוו כשליש מכלל הצריכה של תרופות ממשפחת ה-NSAIDs בכל 15 המדינות שנסקרו (חציון שימוש של 33.2% , בטווח שבין 14.7-58.7%).

שיעור השימוש לא היה שונה במדינות עם הכנסה נמוכה או גבוהה. דיקופלנאק היה עם שיעור השימוש הגבוה ביותר מקבוצת ה-NSAIDs עם נתח שוק שהיה קרוב לשלושת התרופות הבאות אחריו ביחד. נפרוקסן לעומת זאת היה עם שיעור נתח שוק של פחות מ-10% .

החוקרים מסכמים כי בחירת התרופות ממשפחת ה-NSAIDs המופיעה ברשימות ה-EML הלאומיות חייבת לדעתם לקחת בחשבון את הסיכון הקרדיווסקולרי של תרופות אלה, עם מתן עדיפות לתרופות שלהן רמת סיכון קרדיווסקולרית נמוכה.

לדיקלופנאק יש לדעת החוקרים פרופיל סיכון קרדיווסקולרי דומה מאוד לוייוקס, אשר כזכור הוצא מהשוק בכל העולם בשל רעילות קרדיווסקולרית, ולכן , לדעתם,  יש להוציא מרשימות ה-EMI גם את הדיקלופנאק.

PLoS Med 2013; DOI:10.1371/journal.pmed.1001388

הערת המערכת:


שם המאמר ב-PLOS  הוא :

Use of non-steroidal anti-Inflammatory drugs that elevate cardiovascular risk: an examination of sales and essential medicines list in low, middle, and high income countries

בעקבות סקירה זו של המאמר מה- PLOS ב ‘ 12.2.2013 הגיעו תגובות שונות מרופאים שקראו את הסקירה ולפיכך הגענו למסקנה שיש מקום להבהרות:

ראשית, חשוב להדגיש כי אין מדובר בפרסום של מחקר קליני ,או מידע קליני חדש אודות הבטיחות של שימוש בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת (NSAIDS ).

כפי שמופיע בכותרת, המאמר עוסק בבחינה של מכירות ומדיניות בריאות במדינות שונות.

במאמר ישנה התייחסות לסיכון היחסי לאירועים קרדיוווסקולרים בשימוש בתרופות שונות ממשפחת נוגדי הדלקת. הניתוח מבוסס על מטא-אנליזות בודדות, על פי בחירת המחברים, כולל זו שלהם עצמם.

בין היתר, בתרגום המאמר מופיעה התייחסות ל”הכפלת  הסיכון הקרדיוווסקולרי, בהשוואה לאי שימוש, בעת טיפול באטוריקוקסיב (ארקוקסיה)”. יש לציין שמדובר בממצא מתוך מטא-אנאליזה אחת בלבד מאלו שנסקרו במאמר . בבדיקה מעמיקה יותר ניתן ללמוד כי מטא-אנאליזה זו נשענת על 4 מחקרים בהיקף מצומצם של מטופלים בהם נעשה שימוש באטוריקוקסיב, וכי ממצאיה, כפי שמעידים החוקרים עצמם, עומדים בסתירה לממצאים של מטא-אנאליזה אחרת שכללה מספר רב של מטופלים. החוקרים מציינים בעצמם כי אין בידם הסבר לסתירה זו [1].

לכן, לא מדובר במחקר בעל ערך קליני טיפולי חדש כי אם בפרסום שפונה לקובעי מדיניות בריאות במדינות שונות בעולם לתת משקל רב יותר לסיכוונים הקרדיווסקולרים הקשורים לטיפול ב-NSAIDs .

1 .McGettigan P, Henry D (2011) Cardiovascular Risk with Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs: Systemic Review of Population-Based Controlled Observational Studies. PLoS Med 8(9): e1001098. doi;10.1371/journal.pmed.1001098

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

  • סוכנות התרופות האירופית אישרה טיפול באנלוג לסומטוסטטין במתן עצמי לטיפול באקרומגליה

    סוכנות התרופות האירופית אישרה טיפול באנלוג לסומטוסטטין במתן עצמי לטיפול באקרומגליה

    ועידת CHMP (או Committee for Medicinal Products for Human use) של סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) העניקה אישור שיווק מותנה ל-Oczyesa כטיפול אחזקה במבוגרים עם אקרומגליה בהם תועדה תגובה וסבילות טיפול באנאלוגים לסומטוסטטין. אישור שיווק מותנה מוענק לתכשיר רפואי המספק מענה לצורך רפואי כאשר התועלת לבריאות הציבור של הזמינות המיידית של התכשיר עולה על […]

  • מתן Ivarmacitinib עשוי להביא לשיפור משמעותי בתסמינים וסימנים אטופיק דרמטיטיס

    מתן Ivarmacitinib עשוי להביא לשיפור משמעותי בתסמינים וסימנים אטופיק דרמטיטיס

    מתוצאות מחקר בשלב 3 שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Ivarmacitinib, מעכב פומי סלקטיבי של JAK-1, מביא לשיפור משמעותי בסימנים ותסמינים בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, לצד פרופיל בטיחות חיובי. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, שכלל 336 חולים בגילאי 12-75 שנים (גיל ממוצע של 31.1 שנים) עם אטופיק דרמטיטיס בינונית-עד-חמורה […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך