טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE (Angiotensin-Converting Enzyme) בעלות פעילות מרכזית מביאות להאטת קצב ההידרדרות הקוגניטיבית בחולים עם דמנציה, ללא תלות ברמות לחץ הדם בעת אבחנת יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
עוד עולה מהמחקר כי קצב השינוי הקוגניטיבי השתפר במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר שחולי דמנציה החלו בטיפול בתרופות אלו.
לדברי החוקרים, בספרות הרפואית מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן תרופות אלו מביאות להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר, ככל הנראה בהיקף של 20-30% לשנה, בהשוואה לתרופות אחרות לאיזון לחץ דם, או ללא טיפול במעכבי ACE בעלי השפעה מרכזית.
ממצאי המחקר מעלים את השאלה אם תרופות אלו יביאו לעיכוב או מניעת הופעת מחלת אלצהיימר בחולים עם לחץ דם תקין, המצויים בסיכון לדמנציה.
החוקרים התבססו על מאגר GAT (Geriatric Assessment Tool), שכלל למעלה מ-8,000 הערכות רופאים של 1,749 משתתפים בגילאי 41-104 שנים. הנתונים נאספו בין השנים 1999-2010, וכללו מין, גיל, השכלה, אבחנה רפואית, לחץ דם, נתונים מעבדתיים, תרופות ומדדים אחרים אודות חולים משני בתי חולים אוניברסיטאיים באונטריו, קנדה. כמו כן, הנתונים כללו את המדדים של שתי בדיקות סקר להערכה קוגניטיבית SMMSE (Standardized Mini-Mental State Examination) ו-Qmci (Quick Mild Cognitive Impairment).
הסקירה כללה רק חולים עם מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית או מעורבת (אלצהיימר/וסקולארית). חולים אלו קובצו לאלו שלא נטלו מעכבי ACE בעלי פעילות מרכזית (276 חולים) ואלו שקיבלו מרשם לטיפול בתרופות אלו (85 חולים). התרופות בעלות פעילות מרכזית כללו את Perindopril, Ramipril, Trandolapril, Captopril, Fosinopril, Lisinopril ו-Prinivil. החוקרים גם בחנו קבוצה שכללה 30 חולים שהחלו בטיפול בתרופות אלו במהלך ששת החודשים האחרונים.
קצב ההידרדרות הקוגניטיבית חושב כהפחתת המדד בתום התקופה מהמדד הקוגניטיבי הבסיסי, עם הכפלה פי שש וחלוקה במשך הזמן לפי חודשים.
מהמחקר עולה כי חציון השינוי במדד SMMSE מתחילת המחקר ועד תומו עמד על 0.69 נקודות לכל שישה חודשים. ההבדלים בין קבוצות החולים שטופלו בתרופות אלו, אלו שלא קיבלו את הטיפול הנ”ל ואלו שהחלו בטיפול התרופתי במהלך ששת החודשים האחרונים עמדו על 0.8, 1.0 ו-1.2-, בהתאמה, לשישה חודשים. באשר למדד Qmci, חציון השינוי עמד על 2 נקודות לשישה חודשים, עם חציון הבדלים במדד Qmci בין אלו שטופלו בתרופות ואלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי של 1.8 ו-2.1, בהתאמה, לשישה חודשים.
החוקרים זיהו הבדל בעל מובהקות סטטיסטית גבולית בחציון קצב ההידרדרות במדדי Qmci לאחר שישה חודשים, בין מטופלים במעכבי ACE בעלי השפעה מרכזית (1.8 נקודות) ואלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (2.1 נקודות). עודד זוהה שינוי דומה, אך לא-משמעותי במדדי SMMSE (p=0.77).
בחולים שהחלו בטיפול התרופתי לאחרונה נרשם גם כן שיפור. חציון הירידה במדדים בקבוצת החולים שהחלו בטיפול בששת החודשים האחרונים עמד על 1.2- נקודות במדד SMMSE, במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול התרופתי.
החוקרים מציינים כי מבין התרופות ממשפחה זו, נראה כי ל-Perindopril הייתה השפעה טובה יותר מאחרים. מהנתונים שנבחנו עלה כי Perindopril עדיף על Ramipril, עם זמן מחצית חיים ארוך יותר ולכן פעולה חלקה יותר במהלך 24 שעות, ותתכן חדירות טובה יותר לרקמה.
החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי מעכבי ACE החוצים אם מחסום דם-מוח הם אלו בעלי השפעה במצבים אלו, מכאן עולה כי לא מדובר בהשפעה התלויה בהפחתת לחץ דם, אלא השפעה הנובעת מהחדירות למערכת העצבים המרכזית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!