בעייתיות של הטיפול בסטטינים היא תופעת הלוואי של מיופתיה, הנקשרה לרמות גבוהות של חשיפה לתרופה. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר שבין משתנים פרמקוגנטיים וקליניים לבין ריכוזי הסטטינים במטופלים.
החוקרים כללו כ-300 מטופלים שנטלו אטורווסטטין או רוסווסטטין שטופלו במרפאת חוץ. התרומה של משתנים קליניים ושל הפולימורפיזם של הגן הטרנספוטר על ריכוזי הסטטינים הוערכו באמצעות רגרסיה ליניארית מרובה. לדברי החוקרים, הם מצאו וריאציה של פי-45 ריכוזי סטטינים במטופלים שנטלו את אותו המינון של התרופה; לאחר שנערכו התאמות למגדר, לגיל, ל-BMI , למוצא האתני ולזמן מאז המינון האחרון, SLCO1B1 c.521T>C (p < 0.001) ו- ABCG2 c.421C>A (p < 0.01) נמצאו חשובים לריכוזי הרוסווסטטינים ( R( 2) = 0.56 מתואם במודל הסופי). ריכוזי האטורוסטטין נקשרו ל- SLCO1B1 c.388A>G (p < 0.01) ול- c.521T>C 0 (p < 0.05), וכן 4β-hydroxycholesterol (מרקר פעילות של CYP3A (R(2) = 0.47 מותאם) .
בעוקבה שניה, של 579 משתתפים ממאגרי מידע ראשונים ושניוניים עברו אפיון גנטי, נמצא כי גנוטייפ שנקשר לריכוזי סטטינים לא התפלג באופן שונה בין קבוצות המינון השונות, מה שמעיד כי המינונים שנלקחו טרם הגיעו ליחס הסיכון-תועלת הנכון לכל מטופל. כמעט 50% מהמטופלים שהיו בטיפול קבוע ונטלו את המינון הגבוה ביותר של התרופה היו עתידים להגיע, לפי ההשערה, לריכוזי סטטינים בדם בערך הגבוה מאחוזון תשעים.
החוקרים מסכמים כי שונות בין אישית בחשיפה לסטטינים במטופלים נקשרת לצריכה ופולימופריפיזם של טרנספורטר ה- efflux. במאמר מתואר אלגוריתם שיכלול את המשתנים הגנומיים והקליניים כדי להמנע מרמות גבוהות מדי של אטורוסטטין ורוסווסטטין בדם ; לדברי החוקרים מחקרים עתידיים יוכלו לקבוע האם הגישה הזו עשויה להוריד את הסיכון למיופתיה הקשורה לטיפול בסטטינים.
Circ Cardiovasc Genet. 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!