צוות חוקרים שפיתחו רמת סף תואמת-גיל לתוצאות בדיקות D-Dimer לשלילת תסחיף ריאתי בחדר המיון אישר את תוקף הבדיקה במחקר פרוספקטיבי וטוען במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA, כי הבדיקה מוכנה לשימוש.
במחקר ADJUST-PE החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את התוקף של בדיקת D-Dimer מתוקנת לגיל, בשילוב עם הערכה קלינית, ולקבוע אם גישה זו הובילה לעליה במספר החולים בהם ניתן לשלול תסחיף ריאתי, לחסוך בדיקות הדמיה דוגמת CTPA (Computed Tomography Pulmonary Angiography).
לדברי החוקרים, חדרי מיון רבים ברחבי אירופה שוקלים לשלב את רמות הסף התואמות לגיל של תוצאות בדיקת D-Dimer לשימוש קליני. הם מסבירים כי בדיקת D-Dimer הינה מרכיב חשוב בגישה האבחנתית של מקרים חשודים לתסחיף ריאתי, אך הרמות עולות עם הגיל, עובדה הפוגעת בתועלת של הבדיקה בקשישים. באחד המחקרים הקודמים, רמת הסף המקובלת של הבדיקה (סף סטנדרטי של 500 מיקרוגרם לליטר) שללה תסחיף ריאתי ב-60% מהמטופלים מתחת לגיל 40 שנים, אך רק ב-5% מאלו מעל גיל 80 שנים.
החוקרים פיתחו סף מתוקן לגיל לתוצאות בדיקת D-Dimer במחקר רטרוספקטיבי שכלל כ-5,100 מטופלים עם חשד לתסחיף ריאתי. המחקר פורסם בשנת 2010 בכתב העת BMJ. בחולים מעל גיל 50 שנים, הסף הוא מכפלה של גיל הנבדק בעשר (ביחידות מיקרוגרם לליטר). עד כה, הסף המתוקן לגיל נבחן באופן רטרוספקטיבי בתנאים קליניים שונים בלמעלה מ-10,000 חולים ובמחקר ADJUST-PE ביקשו החוקרים לאשר באופן פרוספקטיבי את הנתונים.
מחקר ADJUST-PE כלל 3,346 חולים עם חשד קליני לתסחיף ריאתי בחדרי מיון ב-19 מרכזים רפואיים בבלגיה, צרפת, הולנד ושווייץ במשך כשלוש שנים. השכיחות של תסחיף ריאתי עמדה על 19%.
בהשוואה לסף אחיד של תוצאות D-Dimer של 500 מיקרוגרם לליטר, השילוב של הסבירות הקלינית לפני הבדיקה עם סף מתוקן לגיל הביא למספר גדול יותר של חולים בהם ניתן היה לשלול אבחנה של תסחיף ריאתי, עם סבירות נמוכה להישנות תרומבואמבוליזם ורידי.
השימוש בסף מתוקן לגיל הביא לעליה אבסולוטית של 11.6% או עליה יחסית של 41.2% בשיעור תוצאות D-Dimer שליליות. שיעור הכישלונות לאחר שלושה חודשים בחולים עם רמת D-Dimer של מעל 500 מיקרוגרם לליטר, אך מתחת לסף מתוקן לגיל עמד על 0.3% (אחד מכל 331 חולים).
החוקרים מציינים כי התועלת הגדולה ביותר תוארה בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה, בהם סף מתוקן לגיל הביא לעליה של פי חמש בשיעור החולים בהם ניתן היה לשלול אבחנה של תסחיף ריאתי על-בסיס תוצאות בדיקות D-Dimer מ-43 מתוך 673 חולים (6.4%) ל-200 מבין 673 חולים (29.7%), ללא תוצאות שליליות-שגויות נוספות.
JAMA 2014;311:1117-1124
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!