קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

מה בין היצרות אסימפטומטית של עורקי התרדמה ובין ליקוי קוגניטיבי? (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN)

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם היצרות של לפחות 50% בעורקי התרדמה, אך ללא חסר נוירולוגי ברור, ליקוי קוגניטיבי גדול יותר, בהשוואה לחולים עם גורמי סיכון דומים, אך ללא היצרות עורקי התרדמה.

החוקרים כותבים כי מצאו לראשונה כי הנגע בעורק התרדמה בחולים שמעולם לא סבלו מאירוע מוחי קודם בעצמו עלול להוביל לליקוי קוגניטיבי. לדבריהם, חלק גדול מהמבוגרים עלולים לסבול מהפרעה זו, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת מאחר ולא זוכה לתשומת לב רבה.

במחקר החתך השוו החוקרים בין חולים עם היצרות אסימפטומטית של עורקי התרדמה ובין חולים עם גורמי סיכון למחלות כלי דם, אך ללא נגע נראה בעורקי התרדמה בבדיקת אולטרה-סאונד דופלקס, ששימשה גם להערכת כלי דם במעגל על-שם וויליס. בחולים עם היצרות תועדה היצרות חד-צדדית של 50% ומעלה. חולים עם היסטוריה של אירועים מוחיים באחת ההמיספרות, ניתוח באחד מעורקי התרדמה, או חסימה של העורק הנגדי, הוצאו מהמחקר.

הגיל הממוצע של 67 החולים עם היצרות עמד על 68.9 שנים, לעומת גיל ממוצע של 66.1 שנים בקבוצת הביקורת. הקבוצות לא היו שונות בשיעורי ההימצאות של סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, מחלת כלי דם היקפית, מחלת כלילית תסמינית או עישון.

החוקרים ערכו בדיקות להערכת למידה וזיכרון, מהירות עיבוד/מוטורית, תפקוד ניהולי, זיכרון עבודה/קשב ושפה.

מדדי T-Score הצביעו על שיעור החולים מעל או מתחת לאחוזון 50, לאחר תקנון לגיל, מין, רמת השכלה וגזע. מתוצאות אלו חישבו החוקרים את מדד Cohen’s D Score, מדד להבדל ממובהק קליני בין הקבוצות. מדדי Cohen’s D Score של 0-0.4 מעידים על הבדל קליני בעל חשיבות קלה; מדד של 0.4-0.6 מעיד על הבדל קליני בעל חשיבות בינונית ומדד על 0.6 ומעלה מעיד על הבדל פתולוגי.

הבדלים בעלי משמעות קלינית מתונה-עד-חמורה תוארו במבחנים להערכת למידה/זיכרון, מהירות עיבוד/מוטורית, ומדד נוירו-קוגניטיבי משולב.

באשר למנגנון האחראי לקשר הנ”ל, החוקרים מציעים כי ייתכן ומדובר בירידה בזרימת הדם, מיקרו-תסחיפים, או שניהם. הם עוקבים אחר החולים ומודדים את זרימת הדם המוחית באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר דרך הגולגולת ומעריכים מיקרו-אוטמים באמצעות בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית. התשובה לשאלה זו תסייע בהבנה אם יש מקום לבחון טיפול תרופתי אגרסיבי לייצוב הקריש, שיקום קוגניטיבי לנסיגת חלק מהליקויים, או רה-וסקולריזציה.

החוקרים מתכננים לעקוב אחר כל חולה במחקר למשך שנתיים עם בדיקות הדמיה ומבחנים קוגניטיביים, במטרה לקבוע אם חלה הידרדרות קוגניטיבית נוספת בחולים עם היצרות, בהשוואה לביקורות, ולנסות ולזהות את המנגנונים האחראיים לכך.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, מאחר ועל-סמך מספר החולים המושפעים מהדבר, ולאור העובדה כי דרגת הליקוי תשפיע ללא ספק על היכולת של החולים לבצע את עבודתם, ניתן לטעון כי להפרעה זו השפעה דומה, אם לא גדולה יותר מזו של אירועים מוחיים.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך