במהלך כינוס מטעם ה-National Kidney Foundation טענו מומחים כי בחולים רבים פרוטאינוריה אינה מאובחנת ואינה מטופלת כראוי.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים את הרשומות הרפואיות אודות 298 חולים שאושפזו לבית חולים בניו-יורק ולבית חולים בשיקגו, בין 1 בינואר ועד 1 ביוני בשנת 2013. בבדיקת שתן שגרתית, ב-40% מהמקרים אובחנה פרוטאינוריה, כאשר רק 37% מהמקרים הללו קיבלו טיפול להפרעה זו. שליש מהחולים סבלו מיתר לחץ דם, אך רק 43% נטלו טיפול בתרופות לאיזון לחץ-דם, נגד פרוטאינוריה.
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו חשובים במיוחד מאחר וקיימות תרופות יעילות כנגד פרוטאינוריה. ניתן להשפיע לטובה על מהלך המחלה במידה ומטפלים כנדרש בפרוטאינוריה.
לאחר האבחנה, יש להתחיל בטיפול באחת מהתרופות נגד פרוטאינוריה: מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme), ARB (Angiotensin Receptor Blockers), Spironolactine, Diltiazem, או Verapamil.
ממצא משמעותי נוסף העולה מהמחקר נוגע לכך ש-41% מהחולים שאובחנו עם פרוטאינוריה נטלו תרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Antiinflammatory Drugs), העלולות לפגוע בתפקוד הכלייתי.
מדובר בסוגיה חשובה מאוד, מאחר ותרופות ממשפחת NSAID עלולות להוביל להחמרת פרוטאינוריה, וכולן זמינות בארצות הברית ללא מרשם רופא. על רופאים לשאול את המטופלים שלהם אם נטלו תרופות אלו ולהדגיש את התוויות הנגד החמורות ותופעות הלוואי האפשריות של תרופות אלו.
מעבר להתערבות תרופתית, החוקרים מדגישים כי פעילות גופנית ודיאטה משחקים תפקיד חשוב. למרות שקיימת מחלוקת בנושא, יש עדויות ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם לפיהן שינויים תזונתיים עשויים להשפיע לטובה בחולים אלו. כיום ישנה המלצה לתתי-קבוצות ספציפיות לדיאטה דלת חלבון, עם פחות מ-0.8 גרם לק”ג חלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה בכל יום. על הרופא המטפל להמליץ על דיאטה זו ועל דיאטנית לעקוב אחר הדיאטה במטרה למנוע סיבוכים, דוגמת תת-תזונה. דיאטה כזו תמיד תינתן בשילוב עם טיפול נגד-פרוטאינוריה אחר.
החוקרים מסיימים בהצהרה לפיה פרוטאינוריה הינה בעיה קלה לטיפול, אך לעיתים קרובות מתעלמים ממנה.
מתוך כנס מטעם ה-National Kidney Foundation
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!