קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

מהו נוגד הקרישה הפומי החדש המומלץ למניעת אירוע מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים? (Thromb Haemost)

השוואה לא-ישירה של ארבעה נוגדי-קרישה פומיים חדשים למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים שופכת אור על ההבדלים בפרופיל הבטיחות והיעילות של התכשירים השונים. בהעדר מחקרים להשוואה ישירה בין התרופות, הסקירה של ארבעת המחקרים הגדולים להערכת נוגדי-קרישה פומיים חדשים אל מול קומדין, עשויה לסייע בהכוונת הטיפול התרופתי, כאשר יש לקחת בחשבון את החסרונות הנובעים מהשוואה עקיפה.

מחקרי RE-LY, ROCKET-AF ו-ARISTOTLE בחנו שלושה נוגדי-קרישה פומיים חדשים שאושרו לשימוש Dabigatran (פרדקסה), Rivaroxaban (קסרלטו) ו-Apixaban (אליקוויס), בהתאמה ולאחרונה, מחקר ENGAGE-AF בחן את הטיפול ב-Edoxaban (ליקסיאנה), המצויה בשלבי הערכה בארצות הברית ואירופה.

מהשוואה עלה כי ל-Edoxaban במינון-גבוה (60 מ”ג, עם הפחתת המינון ל-30 מ”ג בהתאם למאפייני החולים) פרופיל בטיחות ויעילות דומה ב-Dabigatran במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום. טיפול ב-Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, לווה בסיכון נמוך יותר לאירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים. Edoxaban במינון-גבוה היה בעל יעילות דומה ל-Rivaroxaban או Apixaban  במניעת אירועים מוחיים, עם פחות אירועי דמם בהשוואה ל-Rivaroxaban ויותר אירועי דמם בהשוואה ל-Apixaban.

טיפול ב-Edoxaban במינון נמוך (30 מ”ג, עם הפחתת מינון ל-15 מ”ג, בתלות במאפייני החולים) היה פחות יעיל בהשוואה לתרופות האחרות, אך לווה בשיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים.

השוואות לא-ישירות מאפשרות בחירה מודעת, למשל, כאשר הרופא מעוניין ביעילות גבוהה יותר להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים איסכמיים (לדוגמא, טיפול בפרדקסה במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום) או בטיחות רבה יותר עם פרופיל הדימומים המג’וריים הנמוך ביותר, בעיקר בקשישים בסיכון גבוה לדימומים (דוגמת פרדקסה במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, Apixaban או Edoxaban).

עם זאת, תוצאות אלו מסייעות בפיתוח השערות ויש לאשר את הממצאים במחקר אקראי להשוואה ישירה בין התרופות.

במחקר נלווה שפורסם באותו כתב עת, בחנו חוקרים את אותם ארבעה מחקרים והגיעו למסקנות דומות.

השימוש ב-Apixaban או Edoxaban במינון נמוך מושך מאוד בחולים בסיכון גבוה לדימומים, מאחר ולטיפולים אלו פרופיל הדימומים הטוב ביותר, ללא עליה בשיעור דימומים ממערכת העיכול, בהשוואה לטיפול בקומדין.

עם טיפול ב-Edoxaban במינון נמוך תועדו שיעורים גבוהים יותר של אירועים מוחיים איסכמיים, בהשוואה לקומדין, בעוד שעם טיפול ב-Apixaban תועדה מגמה של שיעורים נמוכים יותר של אירועים מוחיים איסכמיים.

לטיפול ב-Rivaroxaban ו-Edoxaban במינון גבוה היו יתרונות שכללו מתן חד-יומי, אך הטיפולים לוו בשיעור גבוה יותר של דימומים ממערכת העיכול, בהשוואה לקומדין.

פרדקסה במינון 150 מ”ג, ,פעמיים ביום, היה משטר הטיפול היחיד שנמצא עדיף על קומדין במניעת אירועים מוחיים לא-המורגיים. עם זאת, משטר טיפול זה לווה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ודימומים ממערכת העיכול ולכן יש לנקוט משנה זהירות עם טיפול זה, וככל הנראה להימנע מהטיפול בחולים בסיכון גבוה לדימומים ממערכת העיכול ו/או תסמונת כלילית חדה.

החוקרים מציינים כי מהערכה עדכנית מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי לא עלו סימנים לסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב עם פרדקסה, אך תואר סיכון מוגבר משמעותית לדימומים ממערכת העיכול.

בהעדר השוואה ישירה בין נוגדי הקרישה החדשים, הבחירה בין הטיפולים השונים תושפע ככל הנראה משיקולי יעילות במניעת אירועים מוחיים איסכמיים, סיכון לדימומים מג’וריים, סיכון לאוטם שריר הלב, השפעה על שיעורי התמותה ונוחות טיפול חד-יומי.

Thromb Haemost 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך