ע”פ מחקר איטלקי חדש מה-Clin Drug Investig הטיפול במעכבי DPP-4 בחולי סוכרת סוג 2 שלא השיגו איזון גליקמי מספק בטיפול תרופתי או תזונתי קודם היה אפקטיבי, כאשר מבין תרופות ה-DPP-4 שנבדקו, היעילות הגבוהה ביותר בפרמטרים שנבחנו הייתה ל-vildagliptin (גלבוס) .

ברקע למחקר מציינים המחברים כי סוכרת סוג 2 היא מחלה מורכבת, פרוגרסיבית שעלולה להוביל לסיבוכים במידה ואינה מאוזנת בצורה קפדנית. ע”פ הספרות עולה כי רק 50% מהמטופלים באיטליה עם סוכרת סוג 2  מגיעים ליעד הגליקמי המומלץ, דבר המצביע על כך שיש מקום לשפר את משטרי הטיפול.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את האפקטיביות של מעכבי DPP-4 במונחי שליטה גליקמית, משקל גוף, ופרופיל ליפידים, בסדרות של מטופלים עם סוכרת סוג 2 המטופלים בקהילה.

החוקרים ביצעו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שבחן סדרות של מטופלים עם סוכרת סוג 2 שהיו במעקב ב-3 מרפאות קהילתיות. נכללו במחקר 360 מטופלים עם סוכרת סוג 2, משני המינים, בגילאים של בין 30-85 , עם BMI בין 22-45 ק”ג/מ”ר אשר היו ללא איזון גליקמי מספק (רמות המוגלובין A1C של בין 7.1-10%) , וזאת למרות שהונחו לבצע דיאטה מתאימה או טופלו בתרופות .

המטופלים שנכללו באנליזה הועברו לטיפול במעכבי DPP-4 (מהם 244 טופלו ב-sitagliptin (ג’נוביה, מרק), 97 ב-vildagliptin (גלבוס, נוברטיס) ו-19 ב-saxagliptin (אונגלייזה, אסטרה-זנקה).

החוקרים מדווחים כי וילדגליפטין הפחית המוגלובין A1C ב-1.2%, לעומת הפחתה של 0.9% בלבד במטופלי סיטגליפטין וסקסגליפטין , וזאת מרמת בסיס ממוצעת של 8% .(שהייתה דומה בכל הקבוצות).

החוקרים מציינים כי גם הירידה הגדולה ביותר ברמות סוכר בצום הייתה במטופלי הוילדגליפטין (ירידה של 38 מ”ג/ד”ל) , בעוד שבסיטגליפטין וסקסגליפטין הירידה הייתה של 20 מ”ג/ד”ל ו-29 מ”ג/ד”ל, בהתאמה.

ברמות סה”כ כולסטרול הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקרב מטופלי הוילדגליפטין (ירידה של 24 מ”ג/ד”ל) לעומת 11 מ”ג/ד”ל במטופלי הסיטגליפטין ו-3.6 מ”ג/ד”ל במטופלי הסקסגליפטין.

אפקטיביות הטיפול הייתה עקבית בקרב כל קבוצות הגיל , בתנאי שמשך המחלה היה קצר (כ-5-6 שנים).

תופעות לוואי חריגות היו קלות וחולפות ולא דרשו הפסקת הטיפול.

מסקנת החוקרים היא שטיפול במעכבי DPP-4 הוא חלופה זמינה במטופלי סוכרת סוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול נוכחי.

הטיפול במעכבי DPP-4 הדגים יעילות ברת השוואה לטיפולים אחרים נגד סוכרת בהתייחס להפחתת רמות המוגלובין A1C . מעבר לכך, החוקרים סבורים כי השינויים החיוביים בפרופיל הליפידים תחת הטיפול במעכבי ה-DPP-4  הופך קבוצת תראופוטית זו לאטרקטיבית במיוחד. עם זאת, הם מציינים, שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבטיח שאפקט זה על הליפידים יתורגם בתנאי עולם אמיתי גם להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי .

Clin Drug Investig.2014 May 1