קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

עיכוב במימוש המרשם הראשון של טיפול נוגד טסיות לאחר PCI קשור לעלייה מובהקת בסיכון לתמותה ו-MI חוזר (J Am Heart Assoc)

איחור במימוש מירשם של קלופידוגרל לאחר ביצוע PCI קשור לעלייה ניכרת ומובהקת בסיכון לאירוע MI חוזר ולתמותה, ללא קשר לסוג הסטנט שבו בוצעה הפרוצדורה, כך עולה מנתוני רשם שבוצע בקנדה במחוז קולומביה הבריטית.  נתון משמעותי נוסף העולה מהרשם הוא שכ-1 מתוך 3 מטופלים אינו מממש את המירשם לקלופידוגרל שקיבל לאחר ה-PCI בתוך חלון הזמן שהוגדר לו, ולכן החוקרים ממליצים על יישום תכנית הדרכה שתעלה את היענות המטופלים לנטילת טיפול נוגד טסיות בזמן .

נכללו ברשם כ-3,600 מטופלים שעברו PCI עם סטנט מצופה תרופה (DES) וכ-12,030 עם סטנט מתכת ערום (BMS) , בין 2004-2006 .

בעוד שחציון תקופת מימוש המרשם לקלופידוגרל ממועד השיחרור היה יום אחד, 30% ו-31% ממטופלי ה-DES וה-BMS , בהתאמה לא מימשו את המרשם בתוך 3 הימים של לאחר השיחרור. המטופלים שלא מימשו המירשם היו בדר”כ מבוגרים יותר ולאחר STEMI ועם יותר תחלואה נלווית מאשר אלה שמימשו את המירשם בתוך 3 ימים.

כאמור, לסוג הסטנט והסיכון לאירועים במהלך השנתיים של לאחר מכן לא היה קשר לסיכון המוגבר לאירועים בקרב אלה שלא מימשו את המירשם לקלופידוגרל בזמן.

בטבלאות הבאות מוצגים יחסי הסיכון למאחרים במימוש המירשם לקלופידוגרל במהלך תקופת מעקב של שנתיים:

טבלה 1 – סיכון יחסי לאורך שנתיים לפי ימי פיגור במימוש מירשם קלופידוגרל עבור מטופלי DES



























HR (95% CI)>1 יום


HR (95% CI)>3 ימים


HR (95% CI)>5 ימים

מוות


2.3 (1.6-3.4)


2.4 (1.7-3.4)


3.0 (2.0-4.3)

אישפוז חוזר בשל MI


1.7 (1.2-2.3)


2.0 (1.5-2.7)


1.7 (1.2-2.4)

מוות/MI


1.8 (1.4-2.3)


2.0 (1.6-2.6)


1.9 (1.5-2.5)

טבלה 2 – סיכון יחסי לאורך שנתיים לפי ימי פיגור במימוש מירשם קלופידוגרל עבור מטופלי BMS
























HR (95% CI)>1 יום


HR (95% CI)>3 ימים


HR (95% CI)>5 ימים

מוות


2.1 (1.7-2.6)


2.2 (1.9-2.6)


2.1 (1.7-2.5)

אישפוז חוזר בשל MI


1.7 (1.4-2.1)


1.8 (1.5-2.1)


1.7 (1.4-2.0)

מוות/MI


2.0 (1.7-2.3)


2.0 (1.8-2.3)


1.9 (1.7-2.2)

בנוסף, נמצא שהסיכון לאירועים , כבר במהלך 30 הימים הראשונים של לאחר השיחרור היה גדול יותר בקרב אלו שאיחרו במימוש המרשם עם סיכון יחסי של פי 5.5 (בטווח 3.5-8.6) לתמותה ופי 3.1 (בטווח בין 2.4-4.0) לאישפוז חוזר, ללא קשר לסוג הסטנט.

כצפוי, מטופלים שהושתל בהם DES אשר לא מימשו כלל את המירשם לקלופידוגרל היו בסיכון של פי 12 (בטווח 7.2-19.9) לתמותה  , ושל מושתלי ה-BMS פי 5.1 (בטווח 4.0-6.6) .

לטענת המחברים הנתון לפיו 1 מכל 3 מטופלים אינו נוטל את הקלופידוגרל בזמן עקבי עם מימצאי מחקרים אחרים. הם מציינים שלא ניתחו במסגרת המחקר את הגורמים הקשורים לדחיית נטילת המירשם. עם זאת , הם מדגישים כי נראה שגיל מבוגר יותר, מס’ התרופות הכולל שהמטופל נוטל, ומעמד סוציואקונומי נמוך/העדר ביטוח רפואי מספק היו קשורים להיענות נמוכה יותר.

המחברים ממליצים על כמה צעדים שעשויים לשפר את ההיענות ומימוש המירשם בזמן:


  • שיפור תכנית שיחרור מבית החולים

  • הסבר ותדרוך חשיבות הטיפול למטופלים

  • פישוט רגולציית הטיפול והסרת מכשולים בירוקרטיים

  • לוודא מעורבות מוקדמת של רוקח קהילתי בהמשך הטיפול

בנוסף, החוקרים ציינו כי מחקרים אחרונים של DES הראו שמעקב טלפוני בנקודות זמן מוגדרות לאחר ה-PCI משפר היענות לטיפול נוגד טסיות פומי במהלך השנה הראשונה. להערכתם, יישום ההמלצות הללו ישיג שיפור בתוצאות הקליניות ארוכות הטווח של אוכלוסיית מטופלים זו.

 J Am Heart Assoc. 2014;Epub ahead of print.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קלופידוגרל טוב יותר מאספירין כטיפול ארוך-טווח לאור התערבות כלילית מילעורית? (The Lancet)

    האם קלופידוגרל טוב יותר מאספירין כטיפול ארוך-טווח לאור התערבות כלילית מילעורית? (The Lancet)

    בחולים בסיכון לאירוע לבבי לאחר התערבות כלילית מילעורית עם הנחת תומכן אשר קיבלו טיפול ארוך-טווח בקלופידוגרל תועד סיכון נמוך ב-29% לתמותה, בהשוואה לאלו שטופלו באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר SMART-CHOICE 3, אשר פורסמו במהלך כנס ה-ACC Scientific Session בשיקגו ופורסמו במקביל בכתב העת The Lancet. ההנחיות הקליניות הנוכחיות מטעם ה-ACC/AHA מציעות טיפול באספירין ומעכב P2Y12 […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    בקרב מבוגרים המדווחים על שימוש בסטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים תועד סיכון מוגבר למספר מחלות לב וכלי דם, כולל אוטם חד של שריר הלב, מחלת שריר הלב והפרעות קצב לב, בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation. החוקרים התבססו על נתונים מתכנית נגד-סימום שנערך בחדרי כושר ברחבי דנמרק בין השנים 2006 […]

  • טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי Prasugrel מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה, אוטם לבבי ואירוע מוחי לעומת Ticagrelor כאשר ניתן לטיפול בחולים ששוחררו לאחר אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה, כאשר ההשפעות בולטות במיוחד בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר תביעות ביטוח בגרמניה בין […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: נוגדי קרישה – זריקות, לעומת כדורים, מה עדיף?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: נוגדי קרישה – זריקות, לעומת כדורים, מה עדיף?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים” היום נדון באחד הטיפולים החשובים והנפוצים – נוגדי קרישה. בפרק זה נבחן את ההבדלים בין טיפול בזריקות כמו קלקסן לעומת כדורים נוגדי קרישה כמו קומדין. הטיפולים הללו נועדו למנוע יצירת קרישי דם, אך לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו. נדון בהבדלים בין הטיפולים השונים, ונבחן האם […]

  • טיפול פולשני לעומת שמרני בקשישים עם תסמונת כלילית חדה (Int J Cardiol)

    טיפול פולשני לעומת שמרני בקשישים עם תסמונת כלילית חדה (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי בקשישים עם תסמונת כלילית חדה, גישת טיפול שמרנית ראשונית הובילה להפחתת שיעורי תמותה בטווח הקצר והארוך, אך זאת לצד עליה בשיעור אירועי דמם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קשישים אינם זוכי לייצוג מספק במחקרים להערכת רה-וסקולריזציה כלילית במקרים של תסמונת כלילית חדה ואינם […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של שיא ריכוז טרופונין בחולים שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ לב (Int J Cardiol)

    החשיבות הפרוגנוסטית של שיא ריכוז טרופונין בחולים שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ לב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיא ריכוז טרופונין לבבי של 100,000 ננוגרם/ליטר ומעלה מלווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר שנה אחת, בעיקר עדות לאוטמים לבביים גדולים יותר. מהנתונים עולה כי הקשר בין ריכוז טרופונין בדם ובין הסיכון לתמותה היה שונה בין חולים עם STEMI לעומת חולים עם NSTEMI. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך