עד 10% מהאנשים מעל גיל 65 שנים נושאים שבטי תאים הנובעים ממוטאציות גנטיות נרכשות בתאי הגזע בדם, העשויים להגדיל את הסיכוי להתפתחות ממאירויות המטולוגיות ותמותה, ושבטי תאים אלו עשויים להופיע בזרם הדם הרבה לפני התפתחות מחלה קלינית. הממצאים מבוססים על שני מחקרים שנערכו ע”י חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד והתוצאות פורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת New England Journal of Medicine.
במחקר הראשון אספו החוקרים נתונים אודות כ-17,000 משתתפים מ-22 מחקרים מבוססי-אוכלוסיה להערכת סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. החוקרים ריצפו את כל הגנים המקודדים לחלבונים בדם היקפי, בחיפוש אחר מוטאציות ספציפיות ב-160 גנים שנקשרו עם ממאירויות המטולוגיות במחקרים קודמים.
ב-10% מאלו מעל גיל 70 שנים זוהו מוטאציות נרכשות שהובילו להמטופויאזיס שבטי. שבטי התאים היו נדירים בנבדקים מתחת לגיל 40 שנים, אך עלו עם הגיל. מוטאציות זוהו ב-5.6% מאלו בגילאי 60-69 שנים, 9.5% מאלו בגילאי 70-79 שנים, 11.7% מאלו בגילאי 80-89 שנים ו-18.4% מאלו בגילאי 90 שנים ומעלה. מוטאציות הקשורות עם המטופויאזיס שבטי כללו בעיקר ASXL1, DNMT3A, או TET2.
למרות שמרבית הנבדקים עם שבטי תאים לא אובחנו ולא פיתחו ממאירות המטולוגית, נוכחות שבטי תאים לוותה בסיכון מוגבר לממאירות המטולוגית (יחס סיכון של 11.1). נוכחות שבט תאים נקשרה גם עם תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.4), סוכרת מסוג 2 (יחס סיכויים של 1.3), מחלת לב כלילית (יחס סיכון של 2.0) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 2.6).
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי באלו עם שבטי תאים תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה למחלות ממאירות, רמז לכך שהעליה בתמותה מכל-סיבה בקרב אלו עם שבטי תאים נובעת ממחלות לב וכלי דם.
במחקר השני ריצפו חוקרים גנים המקודדים לחלבונים בדגימות דם מכ-12,300 נבדקים משבדיה, מהם 4,970 חולי סכיזופרניה, 1,165 חולים עם הפרעה דו-קוטבית ו-6,245 נבדקים בריאים. החוקרים בחנו את האללים עם שכיחות גבוהה של מוטאציות אך שהפרקציה שלהם הייתה נמוכה מ-0.50 במטרה לשלול מוטאציות תורשתיות. באמצעות מאגרי הנתונים בשבדיה, הם בחנו את התוצאות הרפואיות 2-7 שנים לאחר הבדיקות.
מהתוצאות עלה כי 10.4% מהנבדקים בגילאי 65 שנים ומעלה רכשו מוטאציות גנטיות וכי מוטאציות אלו עלו עם הגיל. בדומה, התרחבות שבטי תאים כללה לעיתים הקרובות ביותר את הגנים DNMT3A, ASXL1 ו-TET2. הם גם זיהו גורם אפשרי רביעי שלא נכללו בניתוח הנתונים במחקר הראשון, PPM1D, לו חלק בבקרה של חלבון p53.
במשתתפים עם שבטי התאים תועדה עליה של כמעט פי 13 בסיכון להתפתחות ממאירות המטולוגית, בהשוואה לאלו ללא שבטי תאים אלו (יחס סיכון של 12.9). באלו עם שבטי התאים תועדו שיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר (יחס סיכון לתמותה של 1.4). ביופסיה ממח העצם משני חולים עם המטופויאזיס שבטי אובחנו עם לויקמיה מיאלוידית חדה לאחר שדגימת דנ”א הוכיחה כי הממאירות נעה משבטי תאים מוקדמים.
N Engl J Med. Published online November 26, 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!