מתוצאות מחקר PRECISE-IVUS (the Plaque Regression With Cholesterol Absorption Inhibitor or Synthesis Inhibitor Evaluated by Intravascular Ultrasound) עולה כי בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית וטיפול משולב להפחתת רמות השומנים בדם עם Atorvastatin (ליפיטור) ו- Ezetimibe (אזטרול) תועדה נסיגה רבה יותר בנגע הכלילי שנה מאוחר יותר, בהשוואה לחולים שטופלו בסטטינים בלבד. רמות LDL בשתי הקבוצות צנחו מלמעלה מ-100 מ”ג לד”ל למתחת ל-70 מ”ג לד”ל, אך הרמות ירדו עוד יותר עם הטיפול המשולב, כאשר בטיחות שתי גישות הטיפול הייתה דומה.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 246 חולים מיפן בגילאי 30-85 שנים, לאחר אנגיוגרפיה כלילית מוצלחת או התערבות כלילית מילעורית תחת הנחיית IVUS, לטיפול בתסמונת כלילית חדה או אנגינה יציבה וכן רמות LDL מעל 100 מ”ג לד”ל. בחולים תחת טיפול משולב ניתן משלב Ezeimibe במינון 10 מ”ג ליום וחולים בשתי הקבוצות טופלו ב-Atorvastatin במינונים עולים עד להשגת יעד LDL מתחת ל-70 מ”ג לד”ל.
ב-102 חולים שנכללו בקבוצת הטיפול המונותרפי ו-100 חולים בקבוצת הטיפול המשולב הושלמה הערכה של נגעים כליליים בתחילת המחקר ולאחר 9-12 חודשים. גיל המטופלים הממוצע עמד על 66 שנים ומרביתם היו גברים (78%), 30% היו חולי סוכרת.
ריכוז LDL ההתחלתי עמד בממוצע על 109 מ”ג לד”ל בשתי הקבוצות, אך צנח ל-73.3 מ”ג לד”ל בקבוצת הטיפול המונותרפי לעומת 63.2 מ”ג לד”ל בקבוצת הטיפול המשולב (p<0.001) עד לתום המחקר. השינוי האבסולוטי באחוז נפח הנגע הטרשתי של סגמנט יעד נבחר של העורק הכלילי מתחילת המחקר עד לתום המעקב (תוצא היעילות העיקרי) היה גדול יותר בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול בודד (1.4%- לעומת 0.3%-, p=0.001).
בשיעור גבוה משמעותית של חולים תחת טיפול משולב, בהשוואה לטיפול מונותרפי, תועדה נסיגה של הנגע הכלילי (78% לעומת 58%, p=0.004). פרופיל תופעות הלוואי היה מתקבל על הדעת עם שתי גישות הטיפול.
השינוי באחוז נפח הנגע הטרשתי לאחר 9-12 חודשים וניתן לנבא כי התוצאות לאחר מספר שנים של טיפול זה יהיו מרשימות עוד יותר.
החוקרים מציעים גישה פשוטה לטיפול במצבים אלו:
· צעד ראשון: הערכת הסיכון הקרדיווסקולארי של המטופל ובתלות בסיכון, התחלת טיפול בסטטינים במינון גבוה.
· צעד שני: הערכת רמות LDL.
· צעד שלישי: העלאת מינון סטטינים או הוספת Ezetimibe להשגת יעד LDL מתחת ל-50 מ”ג לד”ל (ובוודאי מתחת ל-70 מ”ג לד”ל באלו עם מחלת כלי דם ידועה) או מתחת ל-100 מ”ג לד”ל באלו עם גורמי סיכון קרדיווסקולארים בלבד. יש לבדוק בשנית את רמות LDL לפי הצורך, ובמידה ועדיין מוגברות, אזי ישנה אפשרות לטיפול במעכבי PCSK9.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!