במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי אין עדויות לקשר בין טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) ובין סיכון מוגבר להפרעות קצב לב או אירוע מוחי / התקף איסכמי חולף, בחולים בגילאי 20-64, הסובלים מדיכאון.
מדובר במחקר עוקבה, שכלל קרוב ל-239,000 משתתפים בגילאי 20-64 שנים, עם אבחנה ראשונה של דיכאון בין 1 בינואר, 2000, ועד 31 ביולי, 2011. החוקרים אספו נתונים אודות משפחת נוגדי הדיכאון, מינון ומשך שימוש.
התוצאים העיקריים כללו אבחנה ראשונה של אוטם שריר הלב, אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף והפרעות קצב לב במהלך חמש שנות מעקב.
במהלך חמש שנות המעקב, 772 חולים פיתחו אוטם שריר הלב, 1,106 אובחנו עם אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ו-1,452 אובחנו עם הפרעת קצב לב. לא תועד קשר משמעותי בין משפחת נוגדי הדיכאון ואוטם שריר הלב במהלך מעקב של חמש שנים. במהלך השנה הראשונה למעקב, בחולים שטופלו בתרופות ממשפחת SSRI נרשם סיכון מופחת משמעותית לאוטם שריר הלב (יחס סיכון מתוקן של 0.58) בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי-דיכאון; מבין התרופות הפרטניות, Fluoxetine לווה בסיכון מופחת משמעותית (0.44) ו-Lofepramine בסיכון מוגבר משמעותית (3.07).
לא תועד קשר משמעותי בין משפחת נוגדי-דיכאון או תרופות פרטניות ובין הסיכון לאירועים מוחיים או התקף איסכמי חולף. לא נמצא קשר בין משפחת נוגדי הדיכאון ובין הסיכון להפרעות קצב לב במהלך חמש שנות מעקב, אם כי הסיכון היה מוגבר משמעותית במהלך 28 הימים הראשונים לטיפול בנוגדי דיכאון טריציקליים (יחס סיכון מתוקן של 1.99). הטיפול ב-Fluoxetine לווה בסיכון מופחת משמעותית להפרעות קצב לב (0.74) במהלך חמש שנים, אך לא זוהה קשר בין Citalopram ובין הסיכון להפרעות קצב לב, גם במינונים גבוהים.
ממצאי המחקר מעידים כי הטיפול בנוגדי-דיכאון במבוגרים בגילאי 20-64 הסובלים מדיכאון, אינו מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קצב לב או אירועים מוחיים.
BMJ
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!