האם הפרעות שינה מעלות את הסיכון לאירועים מוחיים? (Neurology)

הפרעות נשימה בשינה והפרעות שינה-עירות עשויות להוביל לעליה בסיכון לאירוע מוחי ראשון או חוזר ומפחיתות את ההחלמה לאחר אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות נשימה בשינה (SDB או Sleep-Disordered Breathing) והפרעות שינה-עירות (SWD או Sleep-Wake Disturbances) נפוצות מאוד בחולים לאחר אירוע מוחי. מחקרים שפורסמו לאחרונה רמזו כי מדובר בגורמי סיכון לאירועים מוחיים ותוצא של אירועים מוחיים, עם השפעה משמעותית על החלמה לאחר אירוע מוחי, תוצאות והישנות אירוע מוחי.

כעת השלימו החוקרים סקירת ספרות וזיהו מספר מחקרים שהוכיחו כי הפרעות נשימה בשינה הינן גורם סיכון בלתי-תלוי לאירועים מוחיים. בדיקות שינה בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מומלצות לאור השכיחות הגבוהה מאוד (מעל 50%) של הפרעות נשימה בשינה (המלצה בדרגה IIb, דרגת עדויות B). הטיפול בהפרעת נשימה חסימתית בשינה עם מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) מומלץ לאור חוזק העדויות התומכות בהשפעה חיובית על התוצאות (המלצה בדרגה IIb, דרגת עדויות B). ניתן לשקול טיפול בחמצן או מכשיר Biphasic Positive Airway Pressure בחולים עם הפרעת נשימה מרכזית בשינה.

לאחרונה, הוצע עוד כי עליה או ירידה במשך השינה, כמו גם היפרסומניה, אינסומניה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) מלווים בעליה בסיכון לאירועים מוחיים. ניסויים רבים מצאו כי הפרעות שינה-עירות פוגעות בתהליכי פלסטיות עצבית ובהחלמה לאחר אירוע מוחי. הטיפול בהפרעות שינה-עירות באמצעות היפנוזה ונוגדי-דיכאון סדטיביים (אינסומניה), או תכשירים מעוררים (היפרסומניה), תכשירים דופמינרגיים (תסמונת RLS) ו-Clonazepam (פאראסומניה) מבוססים על תצפית מקרה יחיד ויש לנקוט משנה זהירות בטיפול זה.

                      

הפרעות נשימה בשינה והפרעות שינה-עירות מובילות לעליה בסיכון לאירועים מוחיים באוכלוסיה הכללית ובעלות השפעה קצרת וארוכת-טווח על החלמה לאחר אירוע מוחי ותוצאות אירוע מוחי.

Neurology. Published online August 3, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות (Neurology)

    עליה בישנוניות לאורך 24 שעות בנשים בשנות ה-80 לחייהן מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה, בהשוואה לנשים בגיל דומה עם דפוסי שינה יציבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 733 נשים ללא ליקוי קוגניטיבי (גיל ממוצע של 82.5 שנים, 91% לבנות) אשר לקחו חלק במחקר Study of Osteoporotic Fractures. המשתתפים […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי (JAMA Netw Open)

    אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 […]

  • חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר) עקב השריפות שפרצו בקליפורניה במהלך שנת 2020 לוותה בעליה בהיקף הפניות לחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות בתוך שבוע מהחשיפה, כולל עליה של 8% בהיקף הפניות על-רקע בריאות הנפש, עליה של 15% בשיעור הפניות בשל דיכאון ועליה של 29% בהפרעות מצב רוח אחרות, כך עולה מנתונים חדשים […]

  • דיסאוטונומיה ראשונית מלווה בסיכון מוגבר לסבוריאה דרמטיטיס (Am Acad Dermatol)

    דיסאוטונומיה ראשונית מלווה בסיכון מוגבר לסבוריאה דרמטיטיס (Am Acad Dermatol)

    בחולים עם דיסאוטונומיה ראשונית תועד סיכון מוגבר לסבוריאה דרמטיטיס, כאשר חשיפה לתרופות פסיכוטרופיות הובילה לעליה גדולה עוד יותר בסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 220,192 חולים עם דיסאוטונומיה ראשונית ו-220,192 ביקורות תואמות ללא הפרעה זו ממאגר TriNetX וחישבו את […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך