בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) שכיחות מוגברת של נגע טרשתי בעורקים כליליים, כאשר לעיתים קרובות יותר מדובר בנגעים לא-מסוידים, בסיכון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במאמר חדש בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.
מדגם המחקר כלל 90 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (62.2% גברים, גיל ממוצע של 50.3 שנים). עוד נכללו 240 ביקורות (57.1% גברים) ללא מחלה קרדיווסקולארית ידועה, שהשלימו בדיקת CCTA (Coronary CT Angiography) בשל כאבי חזה ו/או גורמי סיכון קרדיווסקולארים רבים.
המשתתפים בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת היו תואמים בגיל, מין וגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם. שכיחות כלל הנגעים הטרשתיים (60% לעומת 35%), נגעים מסוידיים (32% לעומת 17%), נגעים מעורבים (22% לעומת 8%), נגעים לא-מסוידים (43% לעומת 22%) ומשלב נגעים מסוידים ולא מסויידים (51% לעומת 26%), היו כולם גבוהים יותר משמעותית בקבוצת החולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
מחלת תלת-כלית אובחנה ב-13% מהחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית וב-3% מהביקורות, בעוד שנגעים חוסמים (היצרות מעל 50%) זוהו ב-9% מהחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית לעומת 3% מהביקורות. לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם נותר קשר בין דלקת מפרקים פסוריאטית ובין כל סוגי הנגעים הכליליים (יחס סיכויים של 2.730-4.064). עוד זיהו החוקרים כי דלקת מפרקים פסוריאטית הינה משתנה בלתי-תלוי למחלה תלת-כלית (יחס סיכויים של 10.798) ונגע טרשתי חוסם (יחס סיכויים של 3.939). בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, משך המחלה זוהה כגורם הספציפי למחלה היחיד הקשור עם נגע פגיע (יחס סיכויים של 1.063). משתנים בלתי-תלויים כללו גיל של 55 שנים ומעלה (יחס סיכויים של 5.636) ומין זכר (יחס סיכויים של 8.197).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תועדו שכיחות וחומרה מוגברות של טרשת עורקים כליליים בבדיקות CCTA. עוד זיהו כי מחלה ממושכת יותר הייתה קשורה בקשר בלתי-תלוי עם נוכחות נגעים פגיעים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
Ann Rheum Dis
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!