קרדיולוגיה

קבוצת פסיכיאטרים אמריקאים: טראמפ סובל מנרקסיזם ממאיר והוא מסוכן לשלום העולם (דהמרקר)

בכתבה בדהמרקר מראיין נדב פלדמן את הפסיכיאטר האמריקאי ד”ר ג’ון גרתנר, שייסד את אירגון Duty To Warn שבו חברים עשרות פסיכיאטרים ופסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש, אשר קובע חד משמעית שדונלנד טראמפ סובל מהפרעת אישיות מסוג נרקסיזם ממאיר (Malignant Narcissism) . הוא מבסס את האבחנה על כך שלטראמפ יש את 4 התכונות הקיצוניות המהוות את האבחנה:

1. הפרעת אישיות נרקסיסיטית 2. הפרעת אישיות אנטי סוציאלית 3. פרנויה 4. סדיזם .

זאת אגב גם אבחנה שניתנה בזמנו להיטלר. בראיון מציג גרתנר עדויות ודוגמאות ל-4 התכונות הללו אצל טראמפ. לביקורת שנמתחת נגדו ע”י האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי הטוען שלא ניתן ושאין זה אתי לבצע אבחנה מרחוק ללא תהליך איבחון מסודר עם מטופל, הכולל גם ראיונות אישיים ומבחנים, הוא טוען שבמקרה של טראמפ, בשל הופעותיו הרבות בתקשורת והציוצים של בטוויטר קיימות עדויות מספקות לקביעת האבחנה.

גרתנר טוען שמה שמניע אותו הוא חשש אמיתי ומיידי לכך, בעיקר בשל חוסר היכולת של טראמפ, לדבריו, להבחין בין מציאות להזיות ,  לתסריט אימים, שלאור מה שקורה בשבוע האחרון מול צפון קוריאה (שגם בה שולט ככל הנראה אדם עם הפרעות נפשיות קשות..) , נראה לא בלתי מציאותי…

לכתבה המלאה בדהמרקר

הערת המערכת: הסוגייה של האפשרות לאבחנה מרחוק בהחלט מעניינת ומאתגרת, במיוחד במקרה זה…מבחינת רשויות הרפואה והחוק השאלה היא אם העדויות שגרתנר מביא עשויות להוות עילה לדרישה לביצוע הערכה פסיכיאטרית מקיפה ומקצועית לנשיא ארה”ב, ויכול להיות מאוד שהתשובה צריכה להיות חיובית, בדיוק כמו החובה הציבורית לפחות של נשיא לעבור בדיקות רפואיות סדירות.

אגב, אצלנו ישראל, אפרופו טראמפ וידידו הקרוב נתניהו, בינואר 2015, חודשיים לפני הבחירות האחרונות, פרסם יוסי שריד ז”ל, מאמר ב”הארץ” בו הציג את הקריטריונים של האבחנה של “הפרעת אישיות אנטי סוציאלית” מתוך ה-DSM5 תוך שהוא תוהה אם הקוראים יכולים לנחש במי המדובר…הנה ציטוט מהמאמר:

לא כל המאפיינים מוכרחים להתקיים באותה אישיות; די בשלושה מתוכם כדי לאבחן את ההפרעה שלעיל: 1. אדישות לרגשותיו של הזולת או לקות אינטליגנציה רגשית. 2. זלזול בערכים מקובלים ובנורמות חברתיות נהוגות. 3. חוסר יציבות בקשרים אישיים וביחסי אישות, חברות ונאמנות על תנאי תועלתני. 4. חשדנות כפייתית ותחושה של נרדפות. 5. צרות עין וקנאה ילדותית בהצלחות של אחרים. 6. תסכולים תכופים וסף גירוי נמוך. 7. חוסר יכולת לחוות התנסות של אשמה וחרטה. 8. נטייה להתנער מאחריות ולגלגל אותה הלאה. 9. שקרנות חוזרת ונשנית למטרת רווח רגעי, בלבול בין דמיון למציאות. 10. קושי לעמוד בהתחייבויות כספיות, פיזור שטרות ללא כיסוי. 11. תסביך עליונות — אני ואפסי עוד — כי אין לי מחליפים. 12. דחף לא בר כיבוש לבצע, או לכוח, או לשניהם.

האם הצלחתם לזהות שלושה או יותר המתאימים למאן דהוא?

למאמר של שריד  מ”הארץ”   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs, או NSAID) מלווה בירידה של 12% בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. מנגד, שימוש לטווח קצר או בינוני בתרופות אלו לא הדגים השפעה מגנה מפני דמנציה. מדגם המחקר כלל למעלה מ-11,700 מבוגרים ללא-דמנציה (גיל ממוצע […]

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות

    שינויים במחזורי שינה-ערות עשויים להעיד על דמנציה בנשים מבוגרות

    עליה בישנוניות לאורך 24 שעות בנשים בשנות ה-80 לחייהן מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה, בהשוואה לנשים בגיל דומה עם דפוסי שינה יציבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מדגם המחקר כלל 733 נשים ללא ליקוי קוגניטיבי (גיל ממוצע של 82.5 שנים, 91% לבנות) אשר לקחו חלק במחקר Study of Osteoporotic Fractures. המשתתפים […]

  • עדויות חדשות קושרות בין סוכרת אימהית ובין אוטיזם

    עדויות חדשות קושרות בין סוכרת אימהית ובין אוטיזם

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בקשר בין סוכרת במהלך היריון ובין סיכון מוגבר להפרעות בתפקוד המוח ומערכת העצבים בילדים, כולל אוטיזם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מתוארת ב-9% מההריונות בארצות הברית, כאשר ההיארעות מצויה במגמת עליה על-פי המרכז לבקרת מחלות […]

  • מתן LSD במינון נמוך אינו משפר תסמיני ADHD במבוגרים (JAMA Psychiatry)

    מתן LSD במינון נמוך אינו משפר תסמיני ADHD במבוגרים (JAMA Psychiatry)

    מתן LSD (או Lysergic Acid Diethylamide) במינון נמוך פעמיים בשבוע לאורך שישה שבועות נמצא בטוח לשימוש במבוגרים עם הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) אך לא נמצא עדיף על פלסבו בהקלה על התסמינים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. המחקר האקראי, כפל-סמיות, בשלב 2A נערך במרכז אחד בשוויץ ומרכז נוסף בהולנד […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך