קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

עדויות חדשות תומכות בסגירת PFO וטיפול נוגד-טסיות בחולים צעירים לאחר אירוע מוחי (BMJ)

יש להציע סגירה של PFO (Patent Foramen Ovale) וטיפול נוגד-טסיות לחולים לאחר אירוע מוחי קריפטוגני מתחת לגיל 60 שנים, במטרה להפחית את הסיכון להישנות אירוע מוחי, כך לפי המלצת פאנל מומחים, בניגוד להנחיות הנוכחיות.

הקבוצה של חולים ומומחים בינלאומיים התכנסה ביוזמת כתב העת The BMJ, לסקירה סדרת ההמלצות ומטה-אנליזה של הנתונים הזמינים ממחקרים אקראיים רלבנטיים, כולל שלושת המחקרים הגדולים שפורסמו בשנת 2017 ותמכו בהפחתת סיכון להישנות אירוע מוחי עם סגירת PFO.

באופן כללי, הנחיות ה-AHA/ASA וה-American Academy of Neurology ממליצות כנגד סגירה שגרתית של PFO בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני עם חריגים נדירים במקרים של פקקת ורידים עמוקים או הישנות אירוע מוחי קריפטוגני למרות טיפול הולם. מנגד, ההנחיות ממליצות על טיפול נוגד-טסיות (או נוגד-קרישה במידה וישנה התוויה אחרת).

להלן עיקרי המלצות הפאנל הנוכחי:

·       המלצה חזקה לסגירת PFO עם טיפול נוגד-טסיות, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד.

·       המלצה חלשה לסגירת PFO עם טיפול נוגד-טסיות לעומת טיפול נוגד-קרישה.

·       המלצה חלשה לטיפול נוגד-קרישה בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות, כאשר ישנה התווית נגד לסגירת PFO, הפרוצדורה אינה מקובלת או אינה זמינה.

הירידה האבסולוטית בסיכון לאירוע מוחי עם סגירת PFO עמדה על 8.7% לאחר חמש שנים, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד. ההתערבות לוותה עוד בירידה אבסולוטית של 3.6% בסיכון לאירועים חריגים, כולל פרפור פרוזדורים (1.8%), אם כי ההשפעות הללו לרוב קצרות-טווח.

בהשוואה לטיפול נוגד-קרישה בלבד, סגירת PFO עם טיפול נוגד-טסיות עשויה להיות מלווה בירידה אבסולוטית קטנה של 1.6% בסיכון לאירוע מוחי לאחר חמש שנים וירידה של 2% בסיכון האבסולוטי לדימומים, אך סיכון של 3.6% לסיבוכים משנית להתקן או לפרוצדורה.

העדויות בבסיס ההמלצה לטיפול נוגד-קרישה על-פני טיפול נוגד-טסיות היו חלשות, כאשר טיפול זה לווה בירידה אבסולוטית של 7.1% בסיכון לאירוע מוחי, עליה של 1.2% בסיכון לדימומים מג’וריים לאחר חמש שנים והשפעה קטנה, אם בכלל, על הסיכון לתמותה, תסחיף ריאתי, אירוע איסכמי חולף או תסחיף סיסטמי.הסיכון לדימום מג’ורי היה ככל הנראה מוגבר עם טיפול נוגד-קרישה.

המומחים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את התועלת היחסית של סגירת PFO אל מול טיפול נוגד-קרישה בלבד, בהשוואה לטיפול אנטי-תרומבוטי בלבד באלו עם PFO קטנים, וכן לזהות קבוצות חולים בהן צפויה התועלת הרבה ביותר לסגירת PFO.

BMJ 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך