השגה ושמירה על ערכי סוכר תקינים בנסיוב הינהמטרה מרכזיתבאיזון סוכרת מסוג 2 ר”תT2DM. למרות זאתשיעור ניכר ממטופלים אלה לא מצליחים להשיג איזון המוגלובין מסוכרר ≤ 7 מג%, עם מטפורמין המהווה טיפול בסיסי ב.T2DM

במטופלים כאלה, ניתןלבחורכתוספתלמטפורמיןולפני החלטה על אינסולין,תוספת מתוך קבוצות נוספות,בהתאם למאפיינים קלינייםכגון: סיכון לתחלואה משנית או עצם קיומה(אם קרדיו וסקולרית או כלייתית), משקל עודף, קיום סיכון של היפוגליקמיה, העדפות מטופל, מחיר ועוד.

שלוש משפחות של תרופות חדשות יחסית, הוכיחו יעילותם באיזוןT2DM.

שתיים מתוכם:

1.     ר”תGLP1-RAאוGlucagon-like peptide-1 receptor agonist,

2.     ר”תSGLT2-iאוSodium Glucose cotransporter-2 inhibitors,

אך הדגימו לראשונה, בין התרופות לאיזון סוכרת, גם הפחתה בחלק מהאירועים הקרדיו וסקולריים ר”תMACE , במטופליT2DMבסיכון מוגבר, עם או ללאמחלה קרדיו וסקולרית(המהווה סיבה עיקרית לתחלואה ותמותה בסוכרת) קודמת,במנגנונים שהם כנראה שונים מהאיזון הקפדני של ערכי הסוכר.

שני מחקרים עם טיפול בGLPQ-RA, מחקרLEADER(עםLiraglutide– ויקטוזה) וSUSTAIN-6 (עםSemaglutide אוזמפיק),  הציגוהשפעה מיטבית דומה (המבנה המולקולרי שלהם דומה) בהפחתתMACE.יש לציין השפעה נוספת של הטיפולבהפחתת משקל גוף, ותרופות אלהמומלצות כתוספת למטפורמין במטופליT2DMעם תחלואה קרדיו וסקולרית הזקוקים לשיפור איזון הסוכר.

הקבוצה השלישיתר”תDPP-4אוdipeptidyl peptidase 4 inhibitors משפחת גליפטינים המעכבים פירוק אינקרטיניםincretinsהמופרשים בקיבה לאחר ארוחה,לכן במידה מסוימת פעילותם דומה למתן שלGLP1-RA.

במטא אנליזה אשר פורסמה בJAMAב2018, טיפול בDPP-4להבדיל מ 2 הקבוצות האחרות, לא היה כרוך בשיעור תמותה מופחת, לעומת פלסבו או העדר טיפול.

הטיפול בGLPQ-RAכרוך לעיתיםבתופעות לוואי של מערכת העיכול, נדרשת הזרקה יומית או שבועית כך שלמרות יתרונם, נרשמו פחות מאשר קבוצתDPP 4.

פיתוח חדש שלSemaglutideבטבלייה פומית, על ידי שילוב התרופה (אשר הינה למעשה פפטיד) עם מזרז ספיגה בקיבה absorption enhancer sodium N-(8-[2-hydroxylbenzoyl] amino) caprylate, הציג בדומה למתן בצורת הזרקה אך במינון גבוה, גם כן שיפור משמעותי באיזון הסוכר והפחתת משקל לעומת פלסבו.

מטרת המחקרמחקרphase  3להשוואת יעילות ופרופיל תופעות לוואי ארוכות טווח של טיפולחד יומישלSemaglutideפומי,לעומתSitagliptin (ז’נוביה Januviaמקבוצת 4-DPP) 100 מג’ כתוספת לטיפול המקובל במטפורמין עם או ללאsulfonylureas, במטופליDM2.T  

שיטות מחקרהמחקרפזה3a, אקראי כפול סמיות, כפול מדמה (כdouble-dummy), בקבוצות מקבילות, רב מרכזי בינלאומי (ב 206 מרכזים ב 14 ארצות), נערך משך 78 שבועות, בין 2006 ל 2018. בין 2463 מטופלים סרוקים, עברו רנדומיזציה 1864 מבוגרים עםDM2Tלא מאוזנת גליקמית, תחת טיפול מטפורמין עם או ללא.sulfonylureas

המטופלים עברו רנדומיזציה לטיפול בSemaglutideפומיבמינונים של 3 מג’ (סך 466 מטופלים), 7 מג’ (סך 466 ), 14 מג’ (סך 465 ), אוSitagliptinבמינון 100 מג’ (סך 467 ). הטיפול בSemaglutideהוחל ב 3 מג’ והועלה כל 4 שבועות תחילה ל 7 מג’ ואז ל 14 מג’ עד שהושג מינון הרנדומיזציה.

תוצאים ומדדים:

תוצאים שנבחרובין הגיוס לתום שבוע 26היו:

·        תוצא עיקרינקבע כשינוי בהמוגלובין מסוכרר HbA1c

·        ותוצא משנינקבע כשינוי משקל גוף,

כתוצאי משנה נוספיםנקבעו אותם מדדים אך בתום 52 ו 78 שבועות.

התוצאים נבחנו ל העדר נחיתות (כnoninferiority) עםסף תחתון להעדר נחיתות של 0.3%, ביחס לHbA1c, לפני הבדיקה לעליונות (כsuperiority) שלHbA1c,ומשקל גוף.

לתוצאות ולמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי