טיפול ארוך-טווח ב-Ticagrelor (ברילינטה) בלבד, לאחר חודש של טיפול נוגד-טסיות כפול, עשוי להוות אפשרות טובה יותר לטיפול בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מורכבת, כך עולה מתוצאות ניתוח פוסט-הוק של נתונים ממחקר GLOBAL LEADERS, שהוצגו במהלך כנס ה-Congress of the European Association of Percutaneous Cardiovascular Intervention.
בעבר דווח כי Tiacgrelor שניתן במינון 90 מ”ג, פעמיים ביום, למשך שנתיים, עם חודש אחד בלבד של אספירין, לא היה עדיף על פני טיפול סטנדרטי במשלב נוגד-טסיות כפול ולאחריו שנה אחת של אספירין בלבד בהערכת משלב תמותה מכל-סיבה או אוטם לבבי חדש עם גלי Q לאחר שנתיים. עם זאת, בניתוח הנתונים הנוכחי של התערבות כלילית מילעורית מורכבת, הגישה של טיפול מונותרפי ב-Ticagrelor הדגימה סיכון יחסי נמוך ב-36% לתוצא העיקרי המשולב של תמותה.
שני המרכיבים של התוצא העיקרי, תמותה מכל-סיבה והופעה חדשה של אוטם לבבי עם גלי Q, הדגימו ירידה של 33% ו-47% בסיכון, בהתאמה, עם טיפול מונותרפי ב- Tiacgrelor לעומת טיפול נוגד-טסיות כפול סטנדרטי, אך החוקרים לא הצליחו להדגים מובהקות סטטיסטית של האינטראקציה.
חשוב מכך, התועלת של טיפול ארוך-טווח ב- Tiacgrelor בלבד הייתה גדולה יותר ככל שעלה מספר המאפיינים בסיכון-גבוה בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מורכבת.
התערבות כלילית מילעורית מורכבת הוגדרה בנוכחות מחלה רב-כלית דיפוזית, השתלת לפחות שלושה תומכנים, טיפול בלפחות שלושה נגעים, ביפורקציה עם השתלת לפחות שני תומכנים, או אורך תומכן כולל של מעל 60 מ”מ כל אלו הינם מאפיינים בסיכון גבוה לפי ההנחיות הקיימות לרה-וסקולריזציה מיוקרדיאלית. בסך הכול, 4,570 חולים נכללו בקבוצת החולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מורכבת ו-11,880 חולים נכללו בקבוצת התערבות כלילית לא-מורכבת.
לאחר שנתיים נרשמה ירידה יחסית של 20% בסיכון לאירועי POCE (Patient-Oriented Composite Events) שהוגדרו כתמותה מכל-סיבה, כלל אירועים מוחיים או אוטמים לבביים וכלל פרוצדורות רה-וסקולריזציה בקבוצת החולים לאחר התערבות מילעורית מורכבת שטופלו ב- Tiacgrelor בלבד, אך לא באלו לאחר התערבות כלילית מילעורית לא-מורכבת (P=0.017 לאינטראקציה).
הסיכון לדימום מסוג 3 או 5 לפי סיווג BARC היה דומה עם שתי הגישות, בעוד שאירועים חריגים קליניים – אשר הוגדרו כ-POCE עם דימום מסוג 3 או 5 לפי סיווג BARC נטו לטובת טיפול מונותרפי ב-Ticagrelor בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מורכבת, אך לא באלו לאחר פרוצדורה לא-מורכבת.
החוקרים מדווחים כי התוצא העיקרי היה מובהק סטטיסטית לאחר שנה אחת בניתוח העיקרי, וככל הנראה פספס את המובהקות הסטטיסטית לאחר שנתיים כי ההיענות ירדה ל-78% בלבד בקרב חולים שטופלו ב-Ticagrelor בלבד, בהשוואה להיענות של 93% בקרב אלו שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול.
מומחים בתחום קוראים להשלים מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להמליץ על שינוי גישת הטיפול במקרים אלו.
מתוך כנס EuroPCR
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!