הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter 2) זוכה לפופולאריות לאור השיפור המתון בלחץ הדם והפחתת המשקל, לצד שיפור איזון גליקמי והגנה מפני סיבוכים כלייתיים וקרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. יתרונות אלו סללו את הדרך לבחירה בתרופות אלו כטיפול קו-שני, לצד תכשירים ממשפחת אינקרטינים. עם זאת, במאמר דעה עדכני טוענים מומחים כי לצד הפופולאריות הגואה של התכשירים, הרושם הוא כי רבים מעלימים עין מהסכנות האפשריות של הטיפול התרופתי.
המומחים מסבירים כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי פרסם אזהרות אודות הקשר בין מעכבי SGLT-2 ובין הסיכון לחמצת סוכרתית, קטיעות וגנגרנה, אך נראה כי אלו לא זוכים לתשומת לב רבה.
בכדי להמחיש את הטענה שלהם, הכותבים מציגים תיאור מקרה של מטופל שפיתח גנגרנה דו”צ של אצבעות מספר שבועות לאחר התחלת טיפול במעכבי SGLT-2. הרופאים בחדר המיון לא התייחסו לגורם וקבעו כי האתיולוגיה לגנגרנה אינה-ידועה. במקרה זה היו מספר גורמים שהפכו את התרחיש למאתגר האבחנה הידועה של סוכרת מסוג 2, טיפול בסטרואידים בשל דלקת מפרקים פסוריאטית ונוירופתיה היקפית קלה. לא ניתן היה להציע כל טיפול פרט להסרה ניתוחית מאחר והגנגרנה המשיכה להתקדם. בסופו של דבר, אנדוקרינולוג במהלך ביקור שגרתי העלה את החשד והפסיק את הטיפול ב-Empagliflozin, דבר אשר הוביל לשיפור ועצירת התקדמות הגנגרנה. הכותבים סבורים כי העדר סימני האזהרה והחשד הקליני למעורבות התרופה בתרחיש זה, חרף אזהרות מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הינה סוגיה מטרידה. חוסר ההיכרות עם התרופות הללו מצד המנתחים, רופאי חדר מיון ואף הרופא הראשוני הוביל לכך שאיש לא סבר כי התרופה לסוכרת היא האחראית לתסמינים של המטופל.
בתרחיש נוסף מתארים הכותבים מטופל עם המוגלובין מסוכרר של 7.5%, אשר פנה להערכה דחופה בשל בצקת דו”צ של הרגליים והיפר פיגמנטציה של העור הסמוך. הבירור היה שלילי לאי-ספיקת לב ועלה חשד לצלוליטיס. השינויים העוריים המשיכו להתקדם למרות מתן טיפול אנטיביוטי, עד אשר הופסק הטיפול במעכבי SGLT-2.
המומחים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לבחון את הקשר הסיבתי בין התרופות והסיבוכים הללו ומדגישים את ההשלכות המשמעותיות של חוסר מודעות לסיבוכים האפשריים של הטיפול.
הערת מערכת:
מדובר במאמר דעה מעניין מאוד, שכן בעידן שבו מעכבי SGLT-2 הופכים לטיפול קו-שני ולעיתים קרובות ניתנים בשלב מוקדם מאוד של הטיפול בכדי ליהנות מההשפעה המגנה על הלב והכליות, חשוב לקחת בחשבון גם את הנזקים האפשריים של הטיפול. אמנם הנתונים הבולטים ביותר אודות קטיעות גפה על-רקע תרופות ממשפחה זו נקשרו עם Canagliflozin, אך עדיין חשוב לשקול אפשרות זו בכלל התרופות מהמשפחה. נקודה חשובה נוספת העולה ממאמר הדעה נוגעת לכך שלמרות שרופאים מהתמחויות שונות פוגשים לעיתים קרובות בחולים הנוטלים תרופות אלו, נראה כי רבים אינם מכירים ו/או מודעים דיו לטיפול זה, על יתרונותיו וחסרונותיו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!